הצעת חוק שנויה במחלוקת: מעסיק אינו רשאי להשעות עובד בטרם הגשת כתב אישום

הצעת חוק להטלת הגבלות על מעסיק להשעות עובדים בטרם הגשת כתב אישום, לצד הגבלות נוספות לאחר הגשת כתב האישום, הונחה השבוע על ידי ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) ויו"ר הקואליציה דוד ביטן (ליכוד).

לדברי שמולי וביטן, מטרת החוק היא לאזן בין רצון המעסיק להשעות עובד בשל עבירה חמורה שהוא חשוד בביצועה לבין חזקת החפות העומדת לזכותו של העובד, ההגנה על כבודו, חירותו, שמו הטוב ופרטיותו.

הצעת החוק היכתה גלים בתקשורת, בעקבות הטענה לפיה היא נתפרה לפי מידותיו של יאיר כץ, בנו של שר העבודה והרווחה חיים כץ, שלאחרונה הורחק מתפקידו בתעשייה האווירית בשל חשד לסחיטה באיומים של עובדים על מנת שאלו יתפקדו לליכוד ויתמכו בחברי מפלגה בהם תומך ועד העובדים.

"אני לא התעסקתי בזה, שמולי בא אלי עם הצעת החוק. הוא אמר לי שהוא קיבל פנייה מההסתדרות", אמר הבוקר ביטן בראיון לגל"צ. העובדה ששמולי יזם את הצעת החוק בעקבות פניית ההסתדרות, כאשר ח"כ כץ נחשב לאחד מיקיריה, הפכה את הביקורת הציבורית לחריפה אף יותר.

ככלל, מעסיק רשאי להשעות עובד כאשר מתקיימים תנאים מסוימים הקבועים בחוזה העבודה, בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה. כעת מציעים שמולי וביטן לאסור על מעסיק להשעות את העובד, על אף האמור בחוזה, בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה, אם מתקיימת חקירה פלילית נגדו. זאת, למעט חשד לעבירות מין, אלימות או עבירה של פגיעה בביטחון המדינה, וכן עבירות הנוגעות במישרין לתפקידו במקום העבודה.

שימוע לפני השעייה

לאחר הגשת כתב האישום, כך על פי הצעת החוק, יהיה רשאי המעסיק להשעות את העובד אם הוא סבור שבשל חומרת כתב האישום העובד לא ראוי להמשיך לשמש בתפקידו במקום העבודה. וגם זאת – רק לאחר שהוצגו בפני העובד הטעמים להשעייתו, וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין ההשעיה, בדומה לשימוע לפני פיטורים.

לצורך קבלת החלטה אם להשעות את העובד לאחר עריכת השימוע, המעסיק יהיה מחויב להביא בחשבון את העבירות המיוחסות לעובד בכתב האישום, נסיבותיהן, היקפן והתמשכותן; מספר העבירות המיוחסות לעובד בכתב האישום; הזיקה בין האישומים לבין סמכויותיו ותפקידיו כעובד במקום העבודה; פרק הזמן שחלף מהמועד שבו בוצעו לכאורה; האפשרות שהעובד יחזור לעבודתו בתום תקופת ההשעיה; חלופות להשעיית העובד, לרבות האפשרות להעביר את העובד למשרה או לעבודה אחרת במקום העבודה.

יובהר שההסדר המוצע אינו חל על שירות המדינה שכן שם קיים הסדר השעיה מיוחד המעוגן בחוק שירות המדינה (משמעת).

"בהתאם לסמכות המוקנית למעסיקים, עובדים רבים מושעים מעבודתם רק בעקבות הודעה למעסיק על פתיחה בחקירה פלילית בעניינו של עובד וההחלטה להשעות את העובדים עם היוודע על זימונם לחקירה או קיומה של חקירה פלילית בעניינם פוגעת בזכויות יסוד חוקתיות בסיסיות וכן בחזקת החפות באופן לא מידתי ולא סביר", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.

בית הדין הארצי לעבודה [ע"ע 151/05] אף פסק בפברואר השנה כי "ההשעיה מכתימה את שמו של העובד ופוגעת בכבודו בקרב החברה הסובבת אותו. ההשעיה מבטאת הנחה של קיום אשמה בעובד ומטילה עליו סטיגמה חברתית".

<< לחצו לצפייה: הצעות חוק חדשות בדיני עבודה >>