"כאשר מועמדת פוטנציאלית לעבודה מציבה בפני המעסיק הפוטנציאלי תנאים המגבילים את הפררוגטיבה של המעסיק ואשר מעסיק סביר לא היה מקבלם, רואים את המועמדת לעבודה כמי שדחתה את ההצעה שהוצעה לה" – כך פסק לאחרונה בית הדין לעבודה בתל אביב, במסגרת ערעור שהוגש על החלטת ועד ערר של שירות התעסוקה, שקבע שהתנהלות המועמדת אל מול המעסיקים אליהם הופנתה נחשבת לסירוב להצעת עבודה, ולכן אינה זכאית לדמי אבטלה.
קראו עוד במעסיקולוג:
* פיצוי לעובד שזומן לשימוע לאחר שכבר התקבלה החלטה לפטרו
* המעסיק גייס בחשאי מחליף, העובד יפוצה ב-15 אלף שקל
* התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל
* בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?
הפסיקה קובעת ש"סירוב" לקבל "עבודה מתאימה", יבוא בדרך כלל לידי ביטוי בסירוב מפורש או בהתנהגות שיפרשו אותה כ"סירוב".
נפסק שכאשר המועמדת עצמה הודתה שהודיעה בשני מקומות העבודה אליה הופנתה משירות התעסוקה, שהלימודים שמתקיימים פעמיים בשבוע בשעות הבוקר מגבילים אותה מבחינת שיבוץ המשמרות – בכך היא למעשה לא נהגה כ"אדם המחפש עבודה" כהגדרת הפסיקה.
בית הדין קבע שהמגבלות שהציבה התובעת למעסיקים פוטנציאלים, שלמעשה נדרשו מראש להתחשב בהן בעת שיבוצה למשמרות, לא אִפשרו את קבלתה לעבודה.
"חזקה על המועמדת, כי לוּ ביקשה לעבוד באמת ובתמים, היתה מציינת בעת הראיונות כי הלימודים כלל אינם מהווים מגבלה או מכשלה. זאת לא עשתה", ציין בית הדין בהחלטתו ודחה את תביעתה.
[על"ח 12311-03-19]