העובד חויב ב-100 אלף שקל בגין הפרת חובת האמון ותום הלב

בפסק דין המשתרע על פני כ-140 עמודים, חייב לפני שבוע וחצי בית הדין לעבודה בנצרת את העובד לפצות את המעסיק ב-100 אלף שקל בגין הפרת חובת אמון ותום לב, בגין הזמנה סחורה פיקטיבית שלא סופקה.

"הוכח לפנינו כי מעשיו של העובד היו חמורים ביותר וכי ההונאות שביצע גרמו למעסיק נזק משמעותי וכבד מאוד וככאלה הם מהווים הפרת אמון בוטה וחמורה ביותר במיוחד בשים לב לתקופת עבודתו המשמעותית של העובד ולתפקיד שמילא", נימק בית הדין את החלטתו.

בהתחשב בהליכים המשפטיים הממושכים שהתנהלו, במורכבותם ובהיקפם – החליט בית הדין באופן חריג לחייב את העובד לשלם למעסיק סך 25 אלף שקל בגין הוצאות משפט ו-35 אלף שקל בגין שכר טרחת עו"ד.

"היקף חסר תקדים"

ההליך המשפטי החל בתביעה בסך כ-450 אלף שקל שהגיש העובד נגד המעסיק, במסגרתה עתר לתשלום רכיבים שונים בגין תקופת עבודתו ובגין אופן סיומה של תקופה זו לאחר למעלה מ- 18 שנות עבודה, בהם פיצויי פיטורים, פיצויי בגין פיטוריו שלא כדין ובהיעדר שימוע. בסופו של יום נפסקו לו מתוכם 1,370 שקל עבור דמי הבראה וביגוד ו-35 אלף שקל בגין פדיון ימי חופשה.

המעסיק הגיש בתגובה תביעה נגדית בסך כ-1.3 מיליון שקל בגין "גניבה חמורה בהיקף חסר תקדים", כלשונו. לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות הרבות שהוצגו בפניו, ציין בית הדין שהתרשם שעדות המעסיק היתה "עקבית, ישירה ומהימנה", בעוד עדות העובד היתה "מגמתית, מתחמקת, פתלתלה ומתחכמת".

הולכים לאיבוד

עוד ציין בית הדין שעל אף שניכר בעובד שהוא אדם נבון, מסודר ומתוחכם מאוד, התשובות המפותלות שהציג בעדותו היו עמוסות פרטים לא רלוונטיים, והיה קשה לקבל ממנו תשובות.

"העובדה שבחר להשיב כפי שהשיב הטילה גם היא ספק כבד בדבר מהימנותו ויצרה בלבנו תחושה שהדבר נעשה מתוך כוונה שהצד שכנגד, ואולי גם בית הדין, ילכו לאיבוד בתוך סבך הפרטים והנתונים", הוסיף בית הדין.

למרות תשובותיו המתחמקות והסותרות של העובד, קבע בית הדין שהמעסיק לא הצליח להוכיח את כל מקרי הגניבה הנטענים, וכך חויב העובד רק בהחזרת הכספים שהוכח שנגנבו בסך כולל של כ-320 אלף שקל.

[סע"ש 47715-03-16]