"משלא הופרשו עבור העובדת הפרשות מלאות משך כל תקופת העבודה, לא חלה הוראת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, וההפרשות לקופה אינן במקום פיצויים – אלא על חשבונן" – כך הבהיר לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בנוגע לעובדת שהופקדו עבורה בקופה פיצויי פיטורים במשך למעלה משני עשורים. זאת משום שהחלה עבודתה במרץ 1995, ואילו הצעת הביטוח בנוגע להפרשות הפיצויים לקופה מתוארכת לדצמבר 1996.
המעסיק סבר שיצא ידי חובתו בכך שהפריש שיעור של 8.33% משכר העובדת במשך תקופת העבודה ולכן אינו חב בהשלמת פיצויים, והסביר שלא נמסר לעובדת טופס 161 לצורך משיכת הכספים מאחר שהעובדת לא הייתה זקוקה לטופס שהרי פרשה לגמלאות.
"היה עליו למסור בידי העובדת טופס 161 עם סיום עבודתה, או לכל הפחות מיד לאחר הגשת התביעה שכנגד, ולא להשתהות", ציין בית הדין בהחלטתו, אולם מאחר שהדבר נעשה בתום לב חויב המעסיק בפיצויי הלנה בסך 7,000 שקל בלבד, נוסף על 50 אלף שקל לצורך השלמת סך 200 אלף שקל פיצויי פיטורים להם העובדת זכאית.
הפרה חמורה של חובת הנאמנות
מנגד חייב בית הדין את העובדת לשלם למעסיק סך 40 אלף שקל בגין הפרת חובת תום הלב והנאמנות, וסך 40 אלף שקל נוספים בגין גזל סוד מסחרי.
הוכח שלאחר פרישתה לגמלאות בתום 24 שנות עבודה בסוכנות הביטוח, היא פנתה באופן שיטתי וממוקד ללקוחות הסוכנות בהצעות מתחרות, והנחתה אותם כיצד לפנות ולבקש לעבור לסוכנות המתחרה בה התחילה לעבוד.
"בכך, הפרה העובדת הפרה חמורה את חובות הנאמנות ותום הלב המוטלות עליה במסגרת יחסי העבודה, גם לאחר סיומם", פסק בית הדין.
נפסק שרשימת הלקוחות, מוצרי הביטוח הנחוצים להם, והמועדים בהם עתידות להסתיים תקופות הביטוח שלהם – כל אלה מהווים סוד מסחרי, בו עשתה העובדת שימוש לצורך גניבת לקוחות מהמעסיק.
"סוד מסחרי אינו מילת קסם"
בית הדין הארצי לעבודה פסק בעבר [ע"ע 164/99] כי "'סוד מסחרי' אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של 'סוד מסחרי' להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של 'סוד', כפי שאירע במקרה דנן, אלא יש להצביע לדוגמה על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'.
"במסגרת הוכחת ה'סוד המסחרי' על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר 'סוד'. יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב'סוד' וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן".
כלומר רשימת הלקוחות לבדה אינה בהכרח סוד מסחרי, אולם מדובר ברשימה הכוללת את מוצרי הביטוח ואת מועדי חידוש הפוליסות, ובנוסף היא בגדר מידע עסקי פנימי רב ערך שאינו נחלת הכלל ואינו מפורסם.
[סע"ש 47986-07-19]