יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קרא אתמול (ב') לנציגי רשות שוק ההון להיפגש עם סוכני הביטוח על מנת לדון בתלונות ובליקויים שנתגלו בעקבות הרפורמה לביצוע הפרדה בין שירותי תפעול ושיווק פנסיוניים. "אנחנו רוצים פתרון שיועיל לחוסכים, למעסיקים וגם לסוכני הביטוח", אמר גפני. "אני קורא לצדדים שלא להתבצר בעמדותיהם. תגיעו למתווה מוסכם ואנחנו נאשר אותו".
קרוב לשנה חלפה מאז אושרה הרפורמה שהובילה רשות שוק ההון לבצע הפרדה בין שירותי תפעול לבין שירותי שיווק פנסיוני שמקבל המעסיק. במהלך החודשים האחרונים פועל ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) לביטול החוק, בעוד חברי כנסת אחרים מדגישים את חשיבות הרפורמה אך קוראים לבצע בה מקצה שיפורים עקב אי סדרים שנחשפו בניהול התיקים, תוך חשש לפגיעה בכספי החוסכים. נזכיר שביולי השנה הגיש ח"כ זוהר הצעת חוק לביטול הרפורמה.
מדובר ברפורמה שהובילה דורית סלינגר, העומדת בראש רשות שוק ההון, ומטרתה להגן על כספי הפנסיה של העובדים. במשך שנים מעסיקים נהגו לקבל גם שירותי תפעול וגם שירותי שיווק פנסיוני מאותה סוכנות ביטוח, וכך למעשה נוצר ניגוד עניינים: המעסיק נהנה משירותי תפעול פנסיוני זולים, כאשר מי שלמעשה מימן את המחיר הזול היו העובדים, שנגבו מהם דמי ניהול מקסימליים עבור מוצרי הפנסיה ששיווק להם אותו סוכן ביטוח. ובמילים אחרות: סבסוד צולב שהעובדים כלל לא היו מודעים אליו.
כך הוחלט שסוכן ביטוח לא יוכל להעניק לאותו מעסיק גם שירותי תפעול פנסיוניים וגם לשווק לעובדיו מוצרי פנסיה, אלא בתנאים מגבילים. כמובן שסוכני הביטוח ממש לא אהבו את הרעיון, וכך גם המעסיקים, במיוחד בעסקים קטנים כפי שיוסבר בהמשך.
ועדת הכספים התכנסה אתמול (ב') לדון בנושא לבקשת ח"כ זוהר, שניסיונו להביא לביטול הרפורמה זוכה לתמיכה מצד יו"ר הוועדה גפני ויו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד).
"המוטיבציה המרכזית מאחורי הרפורמה היתה להוזיל את דמי הניהול לחוסכים", הסביר סגן יו"ר רשות שוק ההון, הראל שרעבי. "אני שמח שיש קונצנזוס שמי שחשוב כאן זה העובדים, שהם בראש סדר העדיפויות. ראינו שהשירות למעסיקים לא טוב, אך אי אפשר לכפור בצורך בתהליך עצמו".
"מלכתחילה היתה בעיה, והיא זו שהובילה לרפורמה", הוסיפה ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני). "סוכני ביטוח מימנו למעסיקים הנחות בביטוח על חשבון העובדים, שלא ידעו על זה. העובדים שילמו דמי הניהול גבוהים על מנת לממן את עמלות סוכני הביטוח מקרנות הפנסיה, כלומר העובדים בעצמם מימנו את ההסדר הזה. אבל יצא בסוף תוצר לא טוב. אמנם כבר לא משלמים את מקסימום דמי הניהול, אבל לא ברור אם מי שנכנס במקומם של סוכני הביטוח יכול להבטיח שהעברות הכספים נעשות כנדרש, ושכספים לא ילכו לאיבוד בדרך".
"רופאת שיניים לא צריכה לשמש כסוכנת ביטוח"
"הבעיה היא עם מעסיקים קטנים שנאלצים לספוג תשלום בגין פעול התיווך הזה, בין אותם מתַפעלים שפועלים להעברת הכספים מהמעסיקים לחברות הביטוח", אמר ח"כ זוהר. "פעמים רבות מדובר בסכומים לא פרופורציונאליים לגודל המעסיק וכמות העובדים שיש לו. יוצא שגם גם המעסיקים הקטנים נפגעים פה וגם העובדים, שאולי כבר לא יקבלו שירות ישירות מסוכן ביטוח, אך יקבלו שירות ממתפעל שהוא לא בהכרח אובייקטיבי, ולעתים צפות בעיות של כספים שלא נרשמו בחברות הביטוח לזכות המבוטחים".
"הבעיה היא שהעסקים הקטנים אמורים גם הם, בדיוק כמו המעסיקים הגדולים, לשלם לאותם גופים מתַפעלים, מאות שקלים בחודש, כי הם עצמם לא יכולים לעשות זאת", אמר נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי.
נשיא לשכת העצמאים בישראל, רועי כהן, הוסיף כי "העסקים הקטנים צריכים להתמודד עם מציאות חדשה שאף אחד לא הכין אותם אליה. רופאת שיניים צריכה להיות רופאת שיניים, ולא סוכנת ביטוח, והיא נושאת באחריות פלילית אם לא יועבר הכסף עבור העבודות שלה. יש להחזיר המצב לקדמותו, ולא לחייב עסק קטן להתמודד עם המציאות הזו".
"ואז עוד פעם כל העלות על חשבון החוסך לפנסיה, זה רע לעובדים", אמר בתגובה ח"כ מיקי לוי (יש עתיד). "צריך אולי לבחון תיקונים אבל לא להחזיר את הגלגל לאחור… דמי הניהול ירדו כי ניגוד העניינים הזה בוטל. אם המצב ישוב לקדמותו – העובדים ישלמו דמי ניהול גבוהים, כפי שהיה בעבר. אסור לבטל את החוק הזה ולהחזיר ניגוד העניינים כפי שהיה בעבר".
כל אחד מושך לכיוון שלו
המפסידים הגדולים מהרפורמה הם כמובן סוכנויות ההסדר שנהגו כאמור במשך שנים להעניק למעסיקים גם שירותי תפעול וגם שירותי שיווק, וכעת הן נאלצות לבחור באחד מהשניים או להכפיף עצמן להגבלות רבות.
זאת בעוד אחד מהנהנים מהרפורמה, בשל היותו משמש כגורם מתפעל ואינו בעל רישיון לשיווק פנסיוני, הוא רם כהן, מנכ"ל משותף 'חילן פנסיה', שביקש לסנגר על התהליך: "ב-99.4% מהמקרים הסליקה שביצענו היתה תקינה, והכספים נקלטו בחסכונות העובדים. אין כאוס, אלא יש סדר ושקיפות מלאה, וכל מעסיק רואה את הנתונים בזמן אמת והתפעול עובד מצוין. המעסיקים משלמים מספר שקלים בחודש עבור כל עובד, ולא מדובר בהוצאה גדולה".
"אנחנו לא מערערים על מתווה החקיקה, והיינו שמחים אם זה היה עובד והכל היה בסדר", סיכם גפני. "אך זה לא המצב, ויש בעיה אמיתית שצריך להתגבר עליה. אם בסוף לא נצליח – אמליץ לחזור לעולם הישן".
<< לחצו לצפייה לכתבות נוספות בנושא פנסיה וגמל >>
