הרגולטור מבהיר: סוכן שמבצע עבור המעסיק פעולת תפעול אינו רשאי לשווק פנסיה לעובדיו

רשות שוק ההון פרסמה לפני מספר ימים הבהרה לפיה כל פעולת תפעול פנסיוני שהמעסיק מבצע באמצעות גורם חיצוני הופכת את אותו גורם בעיני החוק ל"סוכן מתפעל", שרשאי לשווק לעובדים מוצרי פנסיה תחת תנאים מגבילים בלבד.

ההבהרה מגיעה בעקבות פרשנות משפטית שנתנה לשכת סוכני הביטוח להוראת ההפרדה בין שיווק לתפעול פנסיוני, שצמצמה בצורה מרחיקת לכת את תחולת החוק. כעת צפויה לשכת סוכני הביטוח להתמודד עם תלונות מצד חבריה שפעלו בהתאם להמלצותיה הפזיזות.

הכל התחיל כאשר אריה אברמוביץ, נשיא לשכת סוכני הביטוח, הודיע במרץ השנה בראיון למגזין הלשכה, שעל פי חוות דעתו המשפטית של עו"ד ג'ון גבע, היועץ המשפטי של הלשכה, הגזירה הרגולטורית אינה כל כך קשה כפי שחשבו: להטוטים משפטיים הביאו את גבע למסקנה לפיה "סוכן מתפעל יכול להיות רק מי שמחזיק חשבון נאמנות, כשאז הוא יכול גם לסלוק את התשלומים של המעסיק לגופים הפנסיוניים", כלשונו של אברמוביץ.

למעלה מ-95% מסוכני הלשכה לא מחזיקים בחשבון נאמנות, ואברמוביץ טען בצעד אמיץ שההוראה החדשה כלל לא חלה עליהם. למרות שבשלב זה עדיין לא התקבלה התייחסות רשות שוק ההון לעמדה יצירתית זו – בכל זאת בחרו בלשכה להנחות את הסוכנים לפעול כך.

היה ברור שמדובר באקרובטיקה משפטית ולא מעבר לכך, שכן רשות שוק ההון מעולם לא הסתירה את המטרה העומדת מאחורי ההוראה לבצע הפרדה בין תפעול לשיווק פנסיוני: נטרול ניגוד האינטרסים אליו נקלע המעסיק. במשך שנים קיבלו מעסיקים שירותי תפעול מהסוכן, ולא נדרשו לשלם עבורם. מי שכן שילם עבור השירותים הללו היו העובדים, ללא ידיעתם כמובן.

איך זה התבצע בפועל? הסוכן או מנהל ההסדר העניק למעסיק שירותי תפעול בחינם, ובמקביל שיווק לעובדים מוצרי פנסיה במסגרתם נגבו מהם דמי ניהול גבוהים במיוחד, לרוב מקסימליים. לא פעם גם המעסיק עצמו לא היה מודע למתרחש מאחורי הקלעים.

ברשות שוק ההון זיהו את התופעה, שהפכה לנוהג מקובל, ובעקבות כך הממונה על שוק ההון הקודם בתפקיד, פרופ' עודד שריג, הורה לסוכני הביטוח ולמעסיקים לחדול מביצוע עסקאות מסוג זה.

האזהרה לא עשתה את שלה, וכך הוחלט באוצר להסדיר את הנושא באמצעות חקיקה. מדובר היה במהלומה כלכלית לא פשוטה עבור סוכנויות ההסדר.

קנס בגובה 2 מיליון שקל למעסיק

מאחר שהפרשנות שנתנה לשכת סוכני הביטוח להוראת ההפרדה בין תפעול לשיווק הפכה למעשה את החוק לאות מתה – היה ברור שזה עניין של זמן עד שהרגולטור יבהיר שלא זו היתה כוונת המשורר.

וכך, לפני מספר ימים פרסם הראל שרעבי, סגן בכיר לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, הבהרה לפיה כל פעולה שהמעסיק מבצע באמצעות גורם אחר נחשבת לתפעול, ללא קשר לקיומו של חשבון נאמנות, ולכן אותו גורם לא יהיה רשאי לשווק לעובדי אותו מעסיק מוצרי פנסיה אלא בתנאים האמורים.

נזכיר כי בינואר השנה הטילה הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, קנס בגובה 2 מיליון שקל על מעסיק שנייד את כספי העובדים לקרן פנסיה אחרת ללא ידיעתם וגבה מהם דמי ניהול מקסימליים באמצעות סוכנות ההסדר שבבעלותו.

מפניות שהגיעו למשרד האוצר עולה כי ישנם מעסיקים שנמצאים בשותפות עסקית עם סוכנים פנסיוניים, בעוד עובדי המעסיק הם לקוחות של אותם סוכנים. קשר עסקי זה מעמיד את הסוכן הפנסיוני במצב של ניגוד עניינים כלפי הלקוחות, כלומר העובדים.

בעקבות הדברים פרסמה בפברואר השנה רשות שוק ההון טיוטת הבהרה לסוכנים הפנסיוניים, לפיה העדפת עניינו של מעסיק על פני טובת עובדיו ביחס לבחירת מוצרים פנסיוניים וקבלת תנאים מיטיבים הינה הפרה של החוק.

<< לחצו לצפייה בכתבות נוספות בנושא פנסיה וגמל >>