פסיקה: "הפסקת עבודה בהסכמה מזכה כשלעצמה בפיצויי פיטורים"

"הפסקת עבודה בהסכמה מזכה כשלעצמה בפיצויי פיטורים. ודאי כך עת עסקינן בהפסקת עבודה עקב סיום תקופת התמחות. משזו קביעתנו, אין אנו נדרשות להכריע בשאלה האם העובדת פוטרה או התפטרה" – כך פסק לאחרונה בית הדין לעבודה, וחייב את עורך הדין לשלם למתמחה פיצויי פיטורים בסך כ-4,500 שקל.

בנוסף פסק בית הדין שהמתמחה זכאית לדמי הבראה על אף שלא השלימה שנת עבודה, מאחר שהועסקה במשך 11 חודשים ושלושה שבועות.

בהקשר זה נציין כי המועד הקובע לזכאות לדמי הבראה הוא אינו מועד הפיטורים או ההתפטרות, אלא מועד סיום ההעסקה בפועל. כך, למשל, אם עובד מסר הודעה מוקדמת להתפטרות לפני תום שנת עבודתו הראשונה, אולם מועד סיום העסקתו בפועל חל בתחילת שנת עבודתו השנייה – הוא זכאי לדמי הבראה.

קראו עוד במעסיקולוג:
^* פנסיה: האם רווחי קופת התגמולים מהווים חלק מפיצויי פיטורים?
^* מדוע פיצויי פיטורים נפסקו לעובדת לפי הלכת סנונית, על אף שכבר השתנתה?
^* ועדת הכספים אישרה: לרשות המעסיק יעמדו רק 4 חודשים לדרישת כספי פיצויי פיטורים
^* העובד ביצע עבירת משמעת חמורה – מדוע לא נשללו ממנו פיצויי פיטורים?

ללא מחאה?

לאחר סיום העסקתה, תבעה המתמחה את עורך הדין בטענה לפיה היא לא קיבלה את מלוא שכרה, ובנוסף טענה שהיא זכאית לדמי הבראה, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, פיצויי פיטורים.

בית הדין פסק שהמראיות לא עולה שלא שולם לעובדת שכר העבודה בחודשיים הראשונים להעסקתה כפי שטענה. זאת מאחר שלא לא סביר בעיניו שעובד ימשיך לעבוד ללא מחאה או דרישה כלשהי בעניין זה, שכן המתמחה העידה שהיא מתפרנסת ממשכורתה.

בנוסף, הוכח שבמקום התמחות הקודם שלה נותר חוב של 200 שקל, והיא עמדה על תשלומו ולא ויתרה, כפי שעולה מהתכתובות שהוצגו בפני בית הדין, ואף מהמאמנת לשעבר שהובאה לעדות בבית הדין. "לאור זאת, תמוה הכיצד לא פנתה מעולם לגבי חוב בשכר עבודה בסכומים ניכרים", ציין בית בין הדין בהחלטתו.

בטבלאות השונות שצירפה העובדת לכתב התביעה נרשם שלא שולם שכר כלל לחודשיים הראשונים להעסקתה, ואילו בעדותה טענה שאולי שולם לה שכר חלקי. "מדובר בסתירה מהותית שיש בה כדי להעיד לגבי אמינות הטענה שהועלתה בכתב התביעה ובתצהיר", הבהיר בית הדין.

כך, על אף שלא נערך רישום מסודר של התשלומים ששולמו לעובדת, בניגוד לקבוע בחוק, לאור הסתירות בעדותה נפסק שלא הוכח שנותר חוב עבור שכר עבודתה.

שעות נוספות

המתמחה טענה שלא שולם לה שכר עבור עבודתה בשעות נוספות, בעוד עורך הדין טען שבמהלך שעות העבודה היא עסקה בעניינה הפרטיים. הוא אף הביא עמו לדיון ארגז, בו מסמכיה האישיים אותם הפיקה בשעות שהן שעות עבודה.

העובדת אישרה את הדברים, אולם טענה שעשתה זאת באישורו ובידיעתו של המעסיק. "אנו מקבלים את עדות העובדת בעניין זה", פסק בית הדין. "תימוכין לקביעתנו זו היא בעובדה שהמעסיק עצמו טוען שטיפל עבורה בענייניה האישיים, והדברים יפורטו בהמשך, ומכאן שידע כי היא מטפלת גם בעניינים אישיים במקביל לעבודתה כמתמחה". כך נפסק לעובדת תשלום בגין שעות נוספות בגובה כ-15 אלף שקל.

המתמחה טענה שהיא זכאית גם לדמי הבראה, מאחר שהשלימה שנת עבודה. זאת כאשר בפועל עבדה במשך 11 חודשים ושלושה שבועות. "נוכח קביעתנו להלן, לפיה העובדת זכאית לפיצויי פיטורים, אנו קובעות שהעובדת זכאית בנוסף, גם לדמי הבראה, אף שסיום העבודה היה מספר ימים לפני חלוף שנה להעסקה", פסק בית הדין וחייב את עורך הדין ב-1,890 שקל.

[סע"ש 2386-07-16]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא פיצויי פיטורים >>