נדחתה תביעת ההסתדרות לחייב מעסיק במתן מענק שנתי, שבוטל לאחר עשרות שנים

בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה את עתירת ההסתדרות לחייב את חברת טבע לשלם לעובדיה בונוס שנתי, כפי שנהגה במשך עשרות שנים.

נפסק שההסתדרות לא הוכיחה שלעובדים קיימת זכות קנויה לתשלום המענק השנתי, מאחר שהוא הטבה הנתונה לשיקול דעתה של הנהלת טבע, הן ביחס לעצם התשלום והן ביחס לשיעורו.

בהקשר זה נזכיר שבמשך שנים מימן ידיעות אחרונות לעובדיו בכל שנה 3 סופי שבוע במלונות בישראל, עד להודעה על ביטול ההטבה. ההסתדרות עתרה לבית הדין האזורי לעבודה נגד ההחלטה בטענה שמדובר בהפרת חוזי העבודה של העובדים, ולאחר התביעה נדחתה – הגישה ערעור. בית הדין הארצי קיבל את הערעור בנימוק לפיו מדובר בנוהג רציף על פני שנים, ומאחר שההטבה סוכמה כחלק מהמו"מ הקיבוצי על שכר עובדי דפוס העיתון – הוא מקנה להטבה בנסיבות העניין מעמד של "תנאי עבודה".

במקרה הנוכחי, חברת טבע שילמה לעובדים מדי סוף שנה בונוס שכונה בתלוש השכר "מענק מפעלי", כאשר אופן תשלום המענק ושיעורו השתנו במהלך השנים. התשלום לא היה בסכום אחיד לכלל העובדים, ושיעורו נע בין 20% מהמשכורת לבין גובה 2 משכורות של העובד. בשונה מידיעות אחרונות, בטבע הבונוס לא עוגן בהסכם קיבוצי או בכל מסמך אחר בכתב.

בשנת 2017 החלו בטבע הליכי צמצומים על רקע קשיים כלכליים. אלפי עובדים בחברה פוטרו בחרבי העולם, ואתרים נסגרו. בעקבות כך, הודיע מנכ"ל טבע לעובדים על שורת הליכי ארגון מחדש, ובכלל זה מסר להם: "בשל אי עמידה ביעדים, לא ישולם בונוס לשנת 2017".

"צעד קיצוני ללא הידברות"

ההסתדרות טענה בין היתר שהמענק השנתי משולם לעובדים כבר עשרות שנים, והוא מהווה נדבך משמעותי בתנאי השכר. המענק מוצג לעובדים עם קבלתם לעבודה, ומשולם תמורת עמידה ביעדים מחלקתיים ואישיים. בשנה בה בוטל, כך נטען, העובדים שנשארו לאחר גל הפיטורים עבדו באופן מאומץ כדי לעמוד ביעדים שנותרו בעינם.

עוד נטען שהעובדים מסתמכים על המענק לפרנסתם, וההחלטה החריגה שלא לשלמו נפלה עליהם "כרעם ביום בהיר", כלשון ההסתדרות. "מדובר בצעד קיצוני חד צדדי, ללא הידברות".

עם זאת, הנהלת טבע הוכיחה לבית הדין שהובהר מראש לעובדים שקבלת תשלום הבונוס מותנית בשיקול דעת המעסיק, באמצעות מסמך סיכום הטבות ותגמולים שנמסר להם בו צוין כי "גובה המענק נקבע באופן אישי בכפוף לתוצאות העסקיות, להמלצות הממונה הישיר ולהחלטת החברה".

החברה אף הציגה בפני בית הדין את הצעת השכר המוצגת לעובדים חדשים, בה מובהר שהמענק אינו מובטח ושהוא כפוף להחלטות הנהלת החברה. בנוסף, הזכאות למענק אינה מפורטת בחוזי העבודה של העובדים כחלק מתנאי השכר.

מאחר שהובהר לעובדים שהמענק אינו מובטח, דחה בית הדין לעבודה את טענת ההסתדרות שהעובדים הסתמכו כמדי שנה על המענק, וכך פסק שאין לחייב את החברה בתשלומו לעובדים.

[ס"ק 31134-03-18]