• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • סעיף 14: מדוע נפסק שפיצויי הפיטורים שהופרשו לעובדת מהווים השלמה ולא חלופה?
  • עובד חדש שמתפטר בסופ"ש יוצא ידי חובת הודעה מוקדמת?
  • משרד הכלכלה מציג: "עבודאטה" – אתר נתונים ומידע על שוק העבודה
  • בית הדין הארצי מבהיר: לא כל הפרת אמונים תביא לשלילת פיצויי פיטורים
  • פיצוי לעובדת שלא עודכנה שרשאית לבקש להישאר אחרי גיל פרישה חובה
  • פיצוי בסך 100 אלף שקל לעובד שהוסתרה ממנו הסיבה האמיתית לפיטוריו
  • פסיקה חריגה: "החלטת הפיטורים נגועה באי סבירות קיצונית"
  • לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה של 60 שעות
  • ביה"ד הארצי מבהיר: כך יש ליישם את הלכת ריעני בנוגע לשעות נוספות
  • תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת חישוב הפיצוי
  • פסיקה חריגה: מעסיק רשאי להקדים פיטורי עובדת בהיריון כדי למנוע השלמת 6 חודשי העסקה
  • העובד חויב ב-100 אלף שקל בגין הפרת חובת האמון ותום הלב
  • הודיעה שהיא בהיריון לאחר קבלתה לעבודה, תפוצה ב-30 אלף שקל בשל התנהלות המעסיק
  • נדחתה תביעת ההסתדרות לחייב מעסיק במתן מענק שנתי, שבוטל לאחר עשרות שנים
  • "הלכת התאמה": בית הדין הארצי מבהיר שמזמין שירות לא תמיד מחויב לערוך שימוע לעובד קבלן
  • בית הדין הארצי בפסיקה תקדימית: זכאות לפיצויי פיטורים – גם לידועים בציבור
  • בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת השכר נחשבת להסכמה
  • ממה מעסיקים צריכים להיזהר כשמועמד משתף מיוזמתו במידע רגיש?
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • פיצוי חריג בסך כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מתפקידה משיקולים זרים
  • פסיקה: לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילת התעמרות בין עובדים
  • גילתה שהמנהל הקודם קיבל שכר גבוה יותר, תקבל פיצוי בגובה כ-160 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מהתפקיד משיקולים זרים
  • הבוס ענה לטלפון במהלך השימוע, בית הדין קבע שהדבר מצביע על חוסר פניות
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • מועמד בן 43 יקבל פיצוי כי נשאל לגילו בריאיון, למרות שהסגיר מרצונו את הגיל בקו"ח
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » כתבות פופולריות » פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי

פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי

מעסיקולוג 04/05/2020 6:30

בית הדין לעבודה פסק לעובדת פיצוי בסך 10 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיותה, לאחר שזמני היציאה שלה לשירותים פורסמו בקרב כל העובדים

הפסקות שירותים ארוכות בעבודה

"כאשר פעם אחר פעם משך זמן היציאה עולה כדי זמן לא סביר, זכאי המעסיק להתריע על כך מתוך כוונה לשפר את יעילות העבודה" – כך פסק לאחרונה בית הדין לעבודה בבאר שבע, ודחה את טענת העובדת לפיה הופרה זכותה להפסקות לפי צורכה. עם זאת, נפסק לעובדת פיצוי בסך 10 אלף שקל, מאחר שזמני היציאות שלה לשירותים פורסמו בקרב כל העובדים.

"לא ברור כיצד יש בפרסום שמה של העובדת המסוימת בקרב נציגים אחרים כדי לתמרץ את אותם נציגים ליעילות גוברת או לזמינות ודירוג טובים יותר", התייחס בית הדין לניסיון החברה להצדיק את הפרסום הפומבי.

"אנו סבורים כי אין מקום לקבוע כלל מכני בנוגע לפרק הזמן המותר לעובד לצאת לשם שימוש בחדר השירותים. אולם, למעסיק הפררוגטיבה לזהות מצבים לא סבירים כגון הפסקות רצופות בנות מעל 30-15 דקות, ואף למעלה מכך, ולהתריע על כך", הוסיף בית הדין.


קראו עוד במעסיקולוג:
* העליון: קריאת דוא"ל של עובד ממחשב החברה מפרה את זכותו לפרטיות
* בית הדין הארצי הורה על הפסקת השימוש בשעון נוכחות ביומטרי בשל פגיעה בפרטיות העובדים
* המעסיק חויב בפיצוי בסך 20 אלף שקל, לאחר שנכנס לחשבון הדוא"ל שסיפק לעובד


"שלפוחית רגיזה"

העובדת הועסקה במשך כ-4.5 חודשים כנציגת שרות לקוחות במוקד של חברת ביטוח, על לפיטוריה. העובדת טענה בין היתר שהיא סובלת מבעיה רפואית, "שלפוחית רגיזה", המחייבת אותה לצאת לשירותים בתדירות גבוהה ביחס ליתר העובדים, ותבעה פיצוי מהחברה בטענה שזכותה לצאת לשירותים הוגבלה.

היציאה לשירותים נמדדת במוקד השירות, ותדירותו ואורכו אף מתפרסמים בקרב עובדי המוקד. לכן טענה העובדת שהפרסום הפומבי של זמני צאתה לשירותים הביא לפגיעה בפרטיותה, שמזכה אותה בפיצוי נוסף.

החברה טענה מנגד שהעובדת מעולם לא טענה שהיא סובלת משלפוחית רגיזה, ואף לא הציגה מסמך רפואי המאשש זאת. בנוסף טענה החברה שבעיה רפואית מסוג זה אמנם גורמת ככלל ליציאות תכופות לשירותים, אך לא לפרקי זמן ממושכים. זאת בעוד העובדת נהגה לצאת לחדר השירותים למשך כחצי שעה מעבר לזמן המוגדר להפסקות.

מעסיק חייב להשלים עם כך שעובדים שונים נזקקים לצאת לשירותים בתדירות משתנה בהתאם לצרכיהם, הודתה החברה. עם זאת, כשמדובר ביציאות רבות, שכל אחת מהן לפרק זמן לא מבוטל, נטען שהמעסיק אינו צריך להשלים עם היעדרות כה ממושכת מהעבודה אם אין לך הצדקה רפואית.

זאת בעיקר במצב בו עובד שנזקק לצאת לשירותים, מחייב מוקדן אחר להיות זמין למענה טלפוני במקומו. כך נטילת הפסקות ארוכות מקטינות את זמינותו של העובד, פוגעת ברצף העבודה ובשירות לציבור, ואף גורמת לעומס בלתי סביר בקרב יתר המוקדנים.

"בהתאם לצרכיו"

סעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע: "עובד זכאי, במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לצרכיו".

בית הדין לעבודה הסביר שהפסקה לצורך שימוש בחדר השירותים היא בעלת אופי אקראי, והעיתוי שלה נקבע בהתאם לצרכי העובד. הובהר שמדובר בהפסקה שמשכה אמור להיות קצר, ככלל – דקות ספורות.

"אין המעסיק רשאי לשלול מעובדים לצאת לשירותים כל אימת שהם נזקקים לכך, בהתאם לצרכיהם הספציפיים, מדובר בזכות מוקנית שאין מקום להתערב בה או לשלול אותה בדרך כלשהי", ציין בית הדין בהחלטתו. "לטעמנו, הפסקת העבודה לשם שימוש בחדר השירותים נגזרת מכבודו של העובד כאדם, וחשיבותה לבריאות העובד ורווחתו מובנית מאליה".

עם זאת, בית הדין הבהיר שקיימת הבחנה ברורה בין עובדה זו לבין פרקי הזמן הממושכים והיציאות התכופות לשירותים מעבר לסביר, שבמקרה זה גם לא נתמכו באישורים רפואיים.

כמובן שאין זה מתקבל על הדעת לדרוש מהמעסיק להעלים עין מהיעדרויות ממושכת ולא סבירות של העובד על בסיס קבוע ביציאה לשירותים, מבלי שהמעסיק יהיה רשאי לדרוש אישור רפואי המצדיק זאת. זאת מתוך חשש שהעובד מנצל לרעה את זכותו לצאת לשירותים "לפי צרכיו".

שימוש מידתי או מופרז

"לא קלה היא מלאכת האיזון והקביעה הדיכוטומית היכן עובר קו הגבול בין שימוש מידתי למופרז (בהפסקות יציאה לשירותים – מעסיקולוג)", הוסיף בית הדין. "לא ניתן להתוות כלי מדידה מדויקים, והבחינה צריכה להיעשות בהתאם לנסיבותיו של מקרה לגופו".

במקרה זה, בית הדין הבין מדוע החברה לא דרשה מהעובדת להציג בפניה אישור רפואי שיוכיח את עצם הצורך בתכיפות היציאות, מאחר שלא נמנעה מהעובדת האפשרות לצאת מספר פעמים לפי צרכיה. היה צורך שהעובדת תמציא אישור מתאים בנוגע למשך כל הפסקה, כיוון שלא היה לאורך ההפסקות קשר לבעיה הרפואית ממנה טענה שהיא סובלת.

החברה התייחסה לכך שלעובדת היו בעיות של חוסר אמינות, ובאחת הפעמים שיצאה להפסקה אף נצפתה מחוץ למערכת והתקשתה להציג הסבר מוצדק לעניין זה.

אין הצדקה להפסקות ארוכות

"הכרעתנו היא שהעובדת לא הרימה את נטל ההוכחה ואנו דוחים את טענתה לפיה נמנעה ממנה הזכות לצאת לשירותים לפי צרכיה, בהתאם לסעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה", פסק בית הדין.

"העובדת יכולה הייתה לצאת לשירותים בתדירות הנדרשת, ולא הוכח שצרכיה חייבו יציאות רבות לפרקי זמן ממושכים, כאשר תלונת הממונות עליה הייתה על משך הזמן בשירותים ולא על תדירות היציאה לשירותים".

בית הדין הארצי [בר"ע 48239-01-18] התייחס בפברואר 2019 לנושא היציאה להפסקות לשירותים, שמוגדרת כ"הפסקה קצרה" שנכללת בהפסקות שהמעסיק משלם עליהן, מתוך הנחה שאכן מדובר בהפסקה קצרה.

"אמנם לא ננקב מספר דקות מסוים אשר מעליהן ההפסקה היא ארוכה, אולם סביר שאין המדובר בהפסקות של כחצי שעה, כפי שהיה במקרה זה", הוסיף בית הדין וקבע שלא הופרה זכותה של העובדת להשתמש בשירותים לפי חוק.

פגיעה בפרטיות העובדת

לאחר שבית הדין הגיע למסקנה לפיה עצם הפרסום לראשי הצוותים נחזה כלגיטימי בנסיבות העניין, בשל צרכי העבודה המחייבים גיבוי תמידי של הנציגים האחרים שעובדים באותה משמרת, הוא נדרש לדון בנוגע ללגיטימיות תוכנו של הפרסום – הכולל את זהות העובדת ואת מספר הפעמים בהם יצאה לשירותים ולמשך הזמן בהם שהתה בשירותים בכל פעם.

סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות קובע שפגיעה בפרטיות היא "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת". לאחר שבחן את הדברים, פסק בית הדין שפרסום בקרב ראשי החוליות של שמות העובדים שהתפנו לעשות צרכיהם, מהווה פגיעה מסוימת בפרטיות, ומן הראוי לנקוט בצעד מתון ומידתי יותר, שיש בכוחו לתרום לצרכי העבודה מבלי לפגוע בפרטיות עובד מסוים.

לא הוכח שהיה צורך שראשי הצוותים ייחשפו לזהותו של אותו עובד, והיה ניתן להסתפק בעצם ידיעה כללית שעובד כלשהו מצוות אחר מצוי בשירותים ברגע נתון.

בית הדין פסק לעובדת פיצוי בסך 10 אלף שקל בשל הפגיעה בפרטיותה, שהוא נמוך יחסית, לאחר שהביא בחשבון שהעובדת עצמה לא הלינה על כך בזמן אמת.

[ס"ע 58890-02-17]

פגיעה בפרטיות עובדת נייר טואלט

 

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • פסיקה חריגה: מעסיק רשאי להקדים פיטורי עובדת בהיריון כדי למנוע השלמת 6 חודשי העסקה
    פסיקה חריגה: מעסיק רשאי להקדים פיטורי עובדת בהיריון כדי…
  • 3 מבחני פסיקה: המעמד המשפטי של הפסקות שלא קבועות בחוק
    3 מבחני פסיקה: המעמד המשפטי של הפסקות שלא קבועות בחוק
  • האם מעסיק רשאי לזמן עובד לשימוע בווטסאפ?
    האם מעסיק רשאי לזמן עובד לשימוע בווטסאפ?
  • מעסיק רשאי לשאול עובד אם התחסן או מתכנן להתחסן? ואם העובד מסרב להשיב?
    מעסיק רשאי לשאול עובד אם התחסן או מתכנן להתחסן? ואם העובד…
  • בית הדין לעבודה: מעסיק רשאי למנוע התייצבות עובד לא מחוסן שמסרב לבדיקות קורונה
    בית הדין לעבודה: מעסיק רשאי למנוע התייצבות עובד לא מחוסן…
  • האם מעסיק רשאי להודיע לעובדת ששבה מחופשת לידה שתפוטר לאחר התקופה המוגנת?
    האם מעסיק רשאי להודיע לעובדת ששבה מחופשת לידה שתפוטר לאחר…
  • פסיקה: מתי "מבוטח צעיר" רשאי למשוך את הכספים הצבורים בקרן הפנסיה?
    פסיקה: מתי "מבוטח צעיר" רשאי למשוך את הכספים הצבורים בקרן…
  • בית הדין לעבודה: מעסיק שמשלם לעובד פדיון חופשה בתקופת העבודה מסתכן בתשלום כפול
    בית הדין לעבודה: מעסיק שמשלם לעובד פדיון חופשה בתקופת העבודה…
  • בית הדין לעבודה חייב מעסיק למסור לעובד דוחות אקסל ויומני שירות לצורך ביסוס תביעתו
    בית הדין לעבודה חייב מעסיק למסור לעובד דוחות אקסל ויומני…
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
    פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: העמותה חויבה לשלם לעובד המפוטר כ-290 אלף שקל
    פסיקה: העמותה חויבה לשלם לעובד המפוטר כ-290 אלף שקל
  • בית הדין לעבודה: "מעסיק שלא מקיים חובת מסירת מידע לעובד שאמור להחליט לגבי תנאי פרישתו, מפר את חובת תום הלב"
    בית הדין לעבודה: "מעסיק שלא מקיים חובת מסירת מידע לעובד…
בית הדין לעבודה הזכות לפרטיות של עובד

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2022

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס