קוּצַץ בחצי הפיצוי שנפסק לתובעת הסדרתית שלא התקבלה בגלל ההיריון
מעסיקולוג8:04
למועמדת נפסקו פיצויים מקסימליים, אולם בית הדין הארצי קבע בהליך הערעור שלא הוכח שהעובדת שקיבלה את ההחלטה פעלה בסמכות החברה
בית הדין הארצי לעבודה קיבל בשבוע שעבר ערעור שהגישה חברה על החלטת בית הדין האזורי, וצמצם משמעותית את הפיצוי המקסימלי שנפסק למועמדת שלא התקבלה לעבודה בגלל היותה בהיריון.
המועמדת ציינה בשיחה הטלפונית עם הקופאית הראשית בסניף שהיא בחודש השישי להריון, וזו אמרה לה בתגובה שהחברה אינה מקבלת לעבודה נשים בהיריון.
בית הדין האזורי קבע שהחברה הפלתה את המועמדת בקבלתה לעבודה מחמת הריונה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ונפסקו לה פיצויים מקסימליים בגובה 50,000 שקל, נוסף על שכר טרחת עו"ד בסך 18,000 שקל והוצאות משפט בסך 2,000 שקל.
"תובעת סדרתית? לגיטימי"
המועמדת תבעה גופים רבים אליהם ניסתה להתקבל וסורבה בשל היותה בהיריון, ועל כך אמר בית הדין האזורי: "אנו סבורים כי העובדה שהתובעת החליטה להיפרע מכל מי שנהג כלפיה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות (בטרם המפגש עם החברה), בין אם פיטר אותה בשל הריונה ובין אם נמנע מלקבלה לעבודה בשל אותה סיבה, אינה מחלישה את תביעתה ואינה מצביעה כי רצונה להתעשר שלא כדין. מושכלות ראשונים, כי זכאי אדם להיפרע ממעווליו, חלקם או כולם, בהתאם לבחירתו".
החברה הגישה ערעור על החלטה זו, ובית הדין הארצי קיבל את טענתה לפיה גם אם הדברים המיוחסים לעובדת הסניף אכן נאמרו למועמדת – הרי שמדובר בעובדת שממילא לא הייתה מוסמכת להחליט בנוגע לקבלתה לעבודה.
מחובתו של מעסיק לקבוע נהלים וסדרים שימנעו התנהלות מפלה של עובדיו, מציין בית הדין הארצי, ולכן גם אם עובדת החברה לא הייתה מוסמכת להחליט שלא לקבל את התובעת לעבודה – תוצאת הדברים היא שהתנהלותה מנעה ממנה להתקבל לראיון עבודה אצל הגורם המוסמך בחברה לעשות זאת. לכן, אין בטענה זו של החברה כדי לפטור אותה לגמרי מתשלום פיצוי לתובעת, אלא מדובר בשיקול שמביא להפחתת גובה הפיצוי.
זהות העובדת אינה ידועה
"לא ניתן להתעלם מכך שנותרה אי בהירות מסוימת בנוגע לזהות העובדת עמה דיברה התובעת ומעמדה, דהיינו הקופאית הראשית בסניף או עובדת אחרת", הוסיף בית הדין הארצי. "נוכח האמור, אנו סבורים כי במכלול נסיבותיו של המקרה הנדון, נוכח אי הבהירות כמפורט לעיל ועת לא הוכח כי עובדת החברה אשר ניהלה דין ודברים עם התובעת הייתה מוסמכת לעשות כן וכי התנהלותה משקפת את גישתה והתנהלותה של החברה – יש מקום להפחתת שיעור הפיצוי שנפסק לזכות התובעת".
כך העמיד בית הדין את הפיצוי על מחצית מהסכום, כלומר 25,000 שקל, אך הדגיש שאין בכך משום הבעת עמדה לפיה במקרה של אפליה בקבלה לעבודה זהו סכום הפיצוי הראוי, שכן הוא נפסק בהתחשב במכלול הנסיבות המיוחדות של המקרה.
בשל הפחתת סכום הפיצוי, הוחלט גם להפחית את שכר טרחת עו"ד ולהעמיד אותו על סך של 8,000 שקל, אולם סכום הוצאות המשפט בסך של 2,000 שקל נותר על כנו.
