פיצוי העובד קוצץ משמעותית בשל "תביעה מנופחת ומופרזת"

עובד הגיש תביעה נגד המעסיק בסך כ-254,000, שכללה דרישה לפיצוי בגובה 12 משכורות בגין היעדר שימוע ופיצוי בגין עוגמת נפש. בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק לו בשבוע שעבר פיצוי בגובה 22,000 שקל בשל פגמים שנפלו בשימוע, אולם חרג ממנהגו ועל אף זכייתו בפיצוי חייב דווקא את העובד בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של החברה בגובה 10,000 שקל.

"בנסיבות שעובד שעבד פחות משנה מגיש תביעה העולה על רבע מיליון ש"ח והסעד שנפסק לזכותו הוא נמוך משמעותית, מצאנו כי המדובר בנסיבות חריגות המצדיקות פסיקת הוצאות לטובת החברה שנאלצה להתגונן מפני תביעה מנופחת ומופרזת", נימק בית הדין את החלטתו.

בית הדין הבהיר שעל מנת שתתקבל תביעה של עובד שהועסק פחות משנה כשהוא תובע פיצוי בגין סיום עבודתו בסך של מאות אלפי שקלים, יש צורך שיתקיימו נסיבות חריגות וקיצוניות במיוחד.

בעודו שוהה בחל"ת ממשרד החינוך, החל העובד לעבוד כמדריך וחונך צוות פנימייה בכפר נוער. לטענתו, הוא קיבל התחייבות ממנכ"ל הכפר להמשיך לעבוד שנה נוספת, ולכן האריך את החל"ת.

לאחר שמנכ"ל האגודה הוחלף, כ-8 חודשים לאחר תחילת עבודתו של התובע, הוא זומן לשיחה עם המנכ"ל החדש בה עודכן שלא יוכל להמשיך בתפקידו הנוכחי. לעובד הוצע תפקיד חלופי תוך שמירה על גובה שכרו.

יומיים לאחר השיחה זומן העובד טלפונית על ידי המזכירה לשימוע, אך מסר שהוא במילואים. ימים ספורים לאחר מכן שוב זומן לשימוע, אך טען שהוא בחופשת מחלה. באותו יום שלח מנכ"ל הכפר מייל לעובד בו הוסבר לו שלאחר התייעצות עם עו"ד, הוסבר למנכ"ל שעליו לזמנו לשימוע, ואם מעבר לתפקיד אחר לא יהיה מקובל עליו – מדובר יהיה בשימוע לפני פיטורים.

העובד אישר הגעתו לשימוע, אך לא התייצב במועד שנקבע ושלח תגובתו בכתב, בה טען בין היתר שהצעת הניוד שהוצעה לו נוסחה באופן כללי ללא פירוט, ולכן יש לראות בהצעה זו כפיטוריו. העובד ביקש לפרט בפניו את פרטי התפקיד, ולתת לו פרק זמן נוסף להיערך לשימוע. עם זאת, מספר ימים לאחר מכן נמסרה לעובד החלטת כפר הנוער בדבר פיטוריו מעבודתו בנימוק כי סירב להצעת הניוד ובשל משבר אמון בין הצדדים.

כ-3 שבועות לאחר מכן נערכה שיחה נוספת בין העובד לבין המנכ"ל, על מנת למצוא פתרון למשבר האמון שנוצר בין הצדדים, אולם כעבור מספר שבועות נוספים הודיע כפר הנוער לעובד שהחלטת הפיטורים עומדת בעינה.

בית הדין: העובד התחמק מהשימוע

בית הדין לעבודה קבע שהעובד לא הוכיח שקיבל התחייבות להעסקתו למשך שנה נוספת, וממילא למנכ"ל הפורש לא היתה סמכות לתת התחייבות שכזו מאחר שכבר ידע שאינו ממשיך בתפקידו. העובד אף לא הוכיח שהארכת החל"ת שקיבל ממשרד החינוך נעשתה בשל התחייבות שטען שניתנה לו, שכן הנימוק המופיע באישור לחל"ת היה "נסיבות אישיות".

בנוגע לטענת העובד שנערך לו שימוע שלא כדין, בית הדין פסק שאכן נפל פעם בזימונו הטלפוני לשימוע. "עם זאת, התרשמנו כי כפר הנוער ביקש מיד ובסמוך לאחר מכן לתקן התנהלות זו ועוד בטרם קבלת ההחלטה הסופית בעניין", ציין בית הדין, והטיל ספק אם העובד אכן היה חולה כפי שטען כאשר הודיע שלא יוכל להגיע לשימוע.

"התרשמנו כי הנהלת כפר הנוער למן ההתחלה הבהירה לעובד כי תפקידו התייתר, וכי היא מבקשת לניידו ולא קיבלה החלטתה על פיטוריו מראש", הוסיף בית הדין. "התרשמנו למעשה כי העובד, בחוסר תום לב, ביקש לדחות את הזמנתו לשימוע באמתלות שונות (מילואים ומחלה כאמור) כאשר דחיית המועד תהווה כר לטענתו כי פוטר לאחר המועד האפשרי לפי הוראות משרד החינוך".

העובד חסר תום לב, אך בכל זאת זוכה בפיצוי

"על אף כי דעתנו אינה נוחה מהתנהלות העובד, הרי שבכל הנוגע לפרטים אודות התפקיד המוצע לעובד לא נחה דעתנו כי אכן פורטו בפני העובד תנאי התפקיד כראוי", הוסיף בית הדין. "ערים אנו לכך כי העובד ידע על התפקיד באופן כללי, ואף ערים אנו לטענת הנהלת כפר הנוער כי העובד מלכתחילה סירב להצעת התפקיד".

על אף סירובו הראשוני של העובד לתפקיד, בית הדין פסק שהיה על כפר הנוער לפרט בהזמנתו של העובד לשימוע את פרטי התפקיד המוצע, ואת העובדה שאין מדובר בתפקיד השונה בשעות העבודה והתנאים, בעיקר נוכח בקשת העובד לקבל פירוט אודות התפקיד.

בנוסף, לאחר שנודע להנהלת הכפר שהעובד מסרב לניוד, היה עליה לערוך לו זימון נוסף לשימוע לפני פיטורים, ולמעשה לא ניתנה לעובד הזדמנות להשמיע טענותיו בנושא. כך נפסק לעובד פיצוי בגובה 2 משכורות, כלומר 22,000 שקל, תוך ניכוי בגובה 10,000 שקל בשל שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט של כפר הנוער.

[סע"ש 50437-06-16]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין חדשים בדיני עבודה >>