ה-30 בספטמבר 2016 – זהו הדד ליין שנקבע בחוק לצורך הגשת המלצות שר האוצר בנוגע להעלאת גיל פרישה לנשים. עם זאת, ההמלצות טרם הוגשו, והעניין יוצר תקלות רבות הנוגעות לנשים שעתידות להגיע בקרוב לגיל 62, גיל הפרישה הנוכחי.
בשל השיהוי האמור נקבעו מועדים חדשים, לפיהם נדרש שר האוצר להגיש את עמדתו לוועדת הכספים עד ה-30 באפריל 2017, ולאחר מכן יידרשו חברי הוועדה להכריע בסוגיה עד ה-31 ביולי 2017.
עם זאת, נוסח חוק גיל הפרישה נותר על כנו, והוא קובע שהחל מ-1 בינואר 2017 יעלה ל-64 גיל הפרישה לנשים שנולדו לאחר מאי 1958 במקרה בו חברי הוועדה לא יקבלו החלטה בנוגע לדחיית גיל הפרישה של נשים.
בעקבות נוסח החוק הנוכחי, נשים רבות שמתקרבות לגיל 62 קיבלו הודעות מביטוח לאומי לפיהן מועד הפרישה שלהן יידחה.
כפי שפורסם במעסיקולוג, בפברואר השנה חויבו קרנות הפנסיה הוותיקות להשיב כספים שקוזזו מחוסכות שהגיעו לגיל 62 וביקשו לצאת לגמלאות. זאת, בעקבות הודעת משרד האוצר על כוונתו להעלות את גיל הפרישה לנשים, שגרמה לקרנות הפנסיה להתחיל מיידית לקזז כספים מנשים בנות 62 שביקשו לפרוש, כי ראו בכך משיכה מוקדמת.
בינתיים: גיל הפרישה לא יעלה
חברי ועדת הכספים קיימו אתמול (ב') דיון מיוחד שנועד להבהיר שכל עוד לא תוגש לוועדה עמדה מסודרת בעניין על ידי שר האוצר – לא תתאפשר העלאה אוטומטית בגיל הפרישה של נשים ל- 64, על אף שטרם התקבלה הכרעה בנושא.
היועצת המשפטית לוועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק, אמרה בדיון כי "הוועדה עמדה על כך שהעלאה אוטומטית תיעשה רק במצב חריג מאוד. החוק מייצר מנגנון אוטומטי שגם פוגע בזכויות של נשים בגלל שמישהו לא עשה משהו שהחוק מחייב אותו".
"אם היתה פנייה לנשים זו תקלה. לא מוציאים פניות יזומות לנשים שמעתה גיל הפרישה שלהן הוא 64", הבהיר המשנה ליועץ המשפטי של הביטוח הלאומי, רועי קרת. "בחוק יש כיום מנגנון אוטומטי שקובע שגיל הפרישה עולה עד ל-64, ועל מנת שזה לא יקרה יש צורך בהחלטת שר האוצר והחלטת ועדת הכספים. כרגע ברירת המחדל בחוק, שאם לא עושים שום דבר הגיל ממשיך לעלות".
מבקר המדינה מתריע
מבקר המדינה פרסם באוקטובר 2016 דו"ח בנוגע לתחום הפנסיה בישראל, בו ציין כי שר האוצר משה כחלון השתהה בהקמת ועדה ציבורית לבחינת גיל הפרישה לנשים, והקים אותה רק 9 חודשים לאחר קבלת החלטת הממשלה, וכ-3 חודשים בלבד לפני המועד הקבוע בחוק להגשת המלצות הוועדה לשר.
שיהוי זה, סבור המבקר, עלול לפגוע ביכולת להעלות את גיל הפרישה באופן מדורג ולאפשר לנשים, למעסיקים ולממשלה להתאים עצמם לשינוי.
"יש קושי בדחיית לוחות הזמנים ב-3 חודשים, ובטח לפרק זמן ארוך יותר, כיוון שתלויות בזה קרנות הפנסיה הוותיקות וההסדר של הפנסיה", התריעה בנובמבר אשתקד סגנית ראש אגף התקציבים באוצר, יעל מבורך. "גיל הפרישה לא עולה כפי שהמנגנון החוקי קובע, ונצטרך לדון האם לבצע איזון אקטוארי או סיוע ממשלתי שעולה כסף, ואז גם לבדוק מאיפה להביא את התקציב הדרוש".
חוק גיל פרישה (ראו מסגרת) קובע באופן ברור ומפורש שעל הוועדה הציבורית שתוקם לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים להגיש את המלצותיה לשר האוצר לא יאוחר מה-30 ביוני 2016, בעוד ההמלצות הוגשו כאמור רק באוקטובר. כלומר, העיכוב בהקמת הוועדה הציבורית על ידי שר האוצר יצר שרשרת עיכובים, שהביאה אותנו עד הלום.
"להוריד את הגרזן"
"לא ייתכן שיופיע באתר הביטוח הלאומי שהחל מה-30 באפריל גיל הפרישה לנשים יעלה ל- 64, זה בניגוד לפרשנות ועדת הכספים", אמרה ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני). "יש לי חשד שיש ניסיון למסמס את העניין כדי להגיע לרגע האחרון ושגיל הפרישה יעלה. המלצות האוצר מפקירות נשים שלא עובדות שעוד שנתיים יחיו בלי קצבה ובלי פנסיה ולא קיבלנו כל פתרון הוליסטי ויש לי חשש שפשוט רוצים להשאיר את המצב הזה כדי שבסוף ניתן יהיה להוריד את הגרזן".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), פנה לאנשי הביטוח הלאומי, וביקש "שלא יופיע דבר כזה באתר שלכם, ואל תלכו נגד החוק. אנחנו לוקחים על עצמנו שכל עוד אין שינוי בעניין הזה הגיל הקובע הוא 62. ההחלטה תשתנה רק לאחר שהוועדה תקבל המלצה והיא תצביע עליה", הבהיר גפני.