בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצוי בסך 40 אלף שקל לעובד שפוטר לאלתר לאחר כ-5 שנות עבודה באמצעות הודעה במייל, מבלי שנערך לו שימוע.
בסמוך לאחר סיום שירותו הצבאי, גויס העובד לעבודה בחברה כאיש סיסטם ואינטגרציה. כשנתיים לאחר שהחל בעבודתו בחברה, פיתח העובד בזמנו הפרטי מערכת לגלישה מאובטחת.
העובד הציג את המיזם בפני הנהלת החברה, ונענה להצעתה להצטרף אליו כשותפה עסקית. בין הצדדים סוכם ששעות עבודתו בחברה כשכיר יוקדשו רק למיזם.
בחלוף כשנתיים, הכינה החברה חוזה שהעובד סירב לחתום עליו. הצדדים לא הצליחו ליישב ביניהם את המחלוקת, מה שהוביל בסופו של דבר לסיום עבודתו בחברה.
טונים צורמים
העובד טען שהוא פוטר ללא שימוע, ואילו החברה טענה שהוא התפטר וניסתה להוכיח את טענתה באמצעות הודעה שנשלחה לעובד במייל בה הודיע לו הבעלים שלאור התפטרותו הוא אינו נדרש עוד להתייצב לעבודה בחברה, תוך ויתור על ימי ההודעה המוקדמת.
בית הדין פסק שאין לתת משקל של ממש לאמור בהודעה זו, שכן מדובר במהלך טקטי מצד המעסיק המסלף את המציאות, והדברים אינם משקפים את האירועים שהובילו לניתוק היחסים כפי שעולה מהקלטת השיחה שהתקיימה בין הצדדים לפני שליחת ההודעה.
מההקלטה עולה שהצדדים סיימו את השיחה בטונים צורמים ובהצהרות הדדיות על חוסר רצון להמשיך ולפתח יחד את המיזם. עם זאת, באותה שיחה ביקש העובד באופן מפורש להמשיך בעבודתו בחברה שלא במסגרת המיזם, בעוד הבעלים אומר לו שיודיע לו אם הוא מעוניין בהמשך עבודתו כשכיר. כך נפסק שהודעת המייל שעליה ביקש המעסיק להסתמך היוותה למעשה הודעת פיטורים שלא כדין.
בית הדין חייב את החברה לפצות את העובד ב-40 אלף שקל בגין פיטורים ללא שימוע. מדובר בפיצוי נמוך יחסית, לאחר שהובאה בחשבון העובדה שבין הצדדים נוצר משבר אמון שנדון ביניהם באופן מקיף ומעמיק. "על כן אין המדובר במצב בו לא ניתנה לעובד זכות טיעון ועמדתו לא נשמעה", נימק בית הדין את גובה הפיצוי.
[סע"ש 36937-09-17]