בית הדין לעבודה בתל אביב פסק השבוע שעל אף שהעובד התפטר לאלתר ללא מתן הודעה מוקדמת – המעסיק אינו זכאי לפיצוי, על אף שהחוק קובע כי "עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעסיקו הודעה מוקדמת להתפטרות, ישלם למעסיקו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת".
העובד הועסק בעסק למתן שירותי ביוב, וטען שפוטר מהעבודה ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת. המעסיק טען להגנתו שהעובד התפטר מעבודתו לאלתר וללא מתן הודעה מוקדמת בעקבות סירובו לדרישתו להעלאת שכר משמעותית לגובה 15,000 שקל.
לפיכך תבע המעסיק מהעובד דמי הודעה מוקדמת בגובה משכורתו החודשית שעמדה על כ-6,700 שקל, נוסף על פיצוי בגובה 50,000 שקל בגין נזקים שנגרמו לו בעקבות עזיבתו הפתאומית.
במהלך ישיבת ההוכחות התברר לבית הדין שהצדדים לא גילו בכתבי הטענות את כל התמונה העובדתית הנוגעת לסיום יחסי העבודה ביניהם, וכך התברר בין היתר שבין הצדדים התקיים מו"מ בנוגע לתנאי העבודה של העובד.
התכתובות בין באי הכוח של הצדדים בנוגע לתנאי ההעסקה החדשים הועברו לבית הדין באופן חלקי, ולכן מנעו ממנו להגיע למסקנות חד משמעיות בנושא.
"מרשתי (החברה – מעסיקולוג) חיכתה וציפתה לשובו של מרשך (העובד – מעסיקולוג) לעבודה, אשר היעדרותו ללא כל הודעה שהיא גרמה לה וגורמת לה לנזקים רציפים בעבודה", נכתב לבא כוחו של העובד.
בתגובה שיגר בא כוח העובד למעסיק מכתב לפיו: "עקב חשיפה לרעלים בעבודה ואי הענקת ציון מגן, בהתאם להוראות הבטיחות והגהות במקום העבודה, מרשי סובל מבעיות רפואיות חמורות אשר אינן מאפשרות לו לשוב לעבודתו. אשר על כן, אבקש לשקול את סיום עבודתו בחברה עקב מצבו הרפואי הקשה, כמפורט באישור הרפואי המצ"ב למכתבי זה".
פיטורים או התפטרות?
בית הדין לעבודה התייחס לכך שלא הוצגו בפניו אישורי מחלה כלשהם, ובנוסף כלל לא נטען שסיום עבודתו של העובד היה קשור בצורה כלשהי למצבו הבריאותי.
"אין אלא להסיק כי הטענה לפיה העובד נפל למשכב, או כי הוא היה מנוע מלהמשיך בעבודתו מטעמי בריאות, היתה טענת שווא שנועדה לשמש אמתלה להימנעותו מלהתייצב לעבודה בהתאם לדרישת המעביד", פסק בית הדין.
נוכח התכתובת שהוחלפה בין הצדדים בזמן אמת, ובהתאם לעדויות שהובאו בפניו, פסק בית הדין שהמעסיק היה מעוניין בהמשך יחסי העבודה בין הצדדים, ואילו העובד הוא שלא הביע עניין בהמשך וביקש לסיימם.
בית הדין לעבודה: "האופן החלקי והמגמתי שבו הוצגה התכתובת שבין הצדדים, איננו מאפשר הסקת מסקנות בדבר תום הלב של מי מהצדדים במו"מ שלאחריו הסתיימו יחסי העבודה"
אם כך, מדוע נפסק שהאין לראות בעובד כמי שהתפטר מתפקידו מבלי שנתן הודעה מוקדמת? הסיבה נעוצה בכך שהמעסיק ביטל את רישיון העסקתו של העובד באופן חד צדדי בהתראה של יומיים. המעסיק אף העלים מעיני בית הדין את העובדה שלפני ביטול רישיון ההעסקה הודיע העובד על היותו בחופשת מחלה.
"בנסיבות העניין אין לזקוף לחובת העובד את העובדה שלא התייצב לעבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת", פסק בית הדין, ודחה את תביעת המעסיק לקבלת דמי הודעה מוקדמת ולפיצויים בשל היעדרות העובד. "האופן החלקי והמגמתי שבו הוצגה התכתובת שבין הצדדים, איננו מאפשר הסקת מסקנות בדבר תום הלב של מי מהצדדים במו"מ שלאחריו הסתיימו יחסי העבודה".
עם זאת, חייב בית הדין את המעסיק בתשלום בסך 13,500 שקל בגין חופשה שנתית, כ-13,000 שקל בגין דמי חגים, וכן כ-5,000 שקל בגין דמי הבראה.
[סע"ש 32218-10-13]