בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר פיצוי לעובד שפוטר מבלי שנערך לו שימוע על פי כללי הפסיקה, לאחר שאיבד עשתונות וככל הנראה גם תקף את אחד העובדים.
העובד הועסק כמחסנאי בחברה העוסקת בייבוא ושיווק צמיגים. כשנתיים לאחר תחילת עבודתו הוא פוטר, ובתביעה נגד המעסיק טען שמדובר בפיטורים שלא כדין שנערכו בשיחה טלפונית, ומבלי שנערך לו שימוע.
על אף טענת העובד בכתב התביעה לפיה לא ניתן לו "כל הסבר או פירוט בדבר הסיבות לפיטוריו", הרי שהעובד עצמו הודה בחקירתו הנגדית בבית הדין שבסמוך לפיטוריו התרחש אירוע חריג.
לטענת המעסיק, העובד התפרץ והשתמש באלימות מילולית ופיזית קשה כנגד עובד אחר שהועסק כמלגזן. עימות בו העובד זרק לעבר אותו עובד מכשיר טלפון של החברה.
לגרסת העובד, מדובר היה ביום בו היה טרוד מאוד בעניין אישי, ביקש שיחת טלפון מהמלגזן, כאשר "מהאמוציות וההתרגשות שלי הרמתי את הקול, קיללתי קצת, היה בידי טלפון קווי של העבודה ביד ושברתי אותו. כבר באותו הרגע הצטערתי על המעשה, זה לא מתאים לי וגם לא לאופי שלי, כעסתי על עצמי, הרמתי את הקול". עם זאת, העובד טען להגנתו ש"מפה לאלימות קשה ודברים אחרים? שום דבר".
על אף שהצדדים חלוקים בנוגע לפרטי האירוע וחומרתו שהוביל למעשה לסיום עבודת העובד, אין מחלוקת על כך שמדובר במקרה בו העובד נהג באופן לא ראוי במקום העבודה.
בית הדין לעבודה קיבל את טענת המעסיק לפיה נערכה שיחה בין העובד למנהל בנוגע לתקרית עם המלגזן, אולם נפסק שאין מדובר בשיחת שימוע שנערכה על פי כללי הפסיקה.
המנהל: "הייתי נסער מאוד"
המנהל הודה שבעקבות האירוע, זומן העובד על ידו ל"שיחה דחופה" שבנוגע אליה העיד כי "הייתי נסער מאוד, למיטב זכרוני לא נוהל פרוטוקול, אבל דובר על אירוע חריג, מדובר על סערת רגשות. אני כסמנכ"ל לא נחשפתי להתנהגות כזאת, בלהט הרגע לא ניהלתי פרוטוקול".
מעדות זו, קבע בית הדין, ברור שלא מדובר בשיחה שהתקיימה ביישוב הדעת. "אנו מתקשים לקבל את גרסת החברה שהשיחה נערכה שבוע ימים טרם קבלת ההחלטה על פיטורי העובד, כך שלכאורה נשקלה בכובד ראש ובאמת ובתמים ההחלטה לסיים העסקתו", נימק בית הדין את החלטתו. "סביר יותר בעינינו, כגרסת העובד, שאכן באותו היום ניתנה ההחלטה על כך, נוכח הנסיבות ואופי השיחה, כפי שהעיד עליה המנהל. כמו כן, אף לא התקיימו התנאים האחרים לשימוע טרם פיטורים, כגון הודעה לעובד עליו בזמן סביר".
כך נפסק שמדובר בפיטורים שלא כדין, ופיצוי בגובה 7,500 שקל – העולה במקצת על משכורת חודשית של העובד – נפסק בהתאם לשיקולים שנקבעו על ידי בית הדין הארצי לעבודה [ע"ע 43380-06-11] ולאחר שהובאה החשבון תקופת ההעסקה, וכן הסיבה והנסיבות שהובילו להחלטת החברה להורות על פיטוריו, ואת הליך הפיטורים כפי שהוא משתקף בעדויות הצדדים.
[סע"ש 62885-12-15]