לאחרונה בתי הדין לעבודה מוציאים תחת ידם עוד ועוד פסקי דין לפיהם העובד אינו זכאי לפיצוי, על אף שפוטר מבלי שנערך לו שימוע כלל. זאת בניגוד לגישה שרווחה עד כה, לפיה לא רק שאין די בקיומו של שימוע לפני פיטורים – אלא יש לערוך אותו לפי כללים מדוקדקים, והפרתם חושפת את המעסיק לתביעת פיצויים.
כך, למשל, בעבר נפסק לעובדת פיצוי בגובה 70,000 שקל כיוון שהמעסיק לא נענה לבקשתה לקבל לפני השימוע פירוט יותר מעמיק של הנימוקים בגינם נשקלת האפשרות לפטר אותה, ובמקרה אחר נפסק לעובד פיצוי בגובה 5 משכורות כיוון שהזימון לשימוע לא היה מספיק מפורט.
קרה אפילו מקרה בו נערך לעובד שימוע כדין, תוך שיקולים לגיטימיים לפטר אותו, אך בכל זאת נפסק לו פיצוי בגובה 18,000 שקל כיוון שהוא הצליח להוכיח שהוחלט לפטר אותו עוד לפני קיום השימוע בפועל, על אף שכמה מטענותיו בתביעה נמצאו שקריות.
אבל כאמור, לאחרונה נרשמה תפנית בפסיקה: בשבוע שעבר נפסק שהעובד לא זכאי לפיצוי בגין פיטורים ללא שימוע בשל התנהגותו שהתרחשה רק לאחר פיטוריו; ובאוגוסט השנה נדחתה תביעת עובדת בטענה שפוטרה ללא שימוע, ונפסק שהמעסיק נהג כדין לאחר שהודיע לה שאם לא תסכים לשינוי בתנאי ההעסקה – תפוטר.
והנה, גם השבוע פסק בית הדין לעבודה בתל אביב ששני עובדים שפוטרו מבלי שנערך להם שימוע אינם זכאים לפיצוי, בנימוקים משפטיים שדי הפתיעו אותנו.
השניים הועסקו במשך כ-4 שנים בחברה העוסקת בייצור מכונות מילוי ואריזה ממתכת המיועדות לתעשיית המזון. בתחילת הדרך הועסקו על ידי חברת כוח אדם, וכשהחברה עצמה החלה להעסיק אותם – לא נמסרה להם הודעה בנוגע לתנאי עבודתם כקבוע בחוק.
המעסיק מודה שלא נערך שימוע
הם פוטרו לטענתם מבלי שנערך להם שימוע כדין ובהתעלם מן ההליכים הקבועים בהסכם הקיבוצי בנוגע לפיטורי עובדים. החברה טענה להגנתה שעוד לפני תחילת העסקתם אצלה, הובהר לעובדים שהם נשכרו לצורך ביצוע פרויקט ספציפי עבור לקוח מסוים, ולקראת סיום העבודה נאמר להם שניתן יהיה להעסיקם בפרויקטים נוספים בהתאם לצורך. על רקע זאת, ולאור הצורך בצמצום כוח האדם בחברה, נקראו העובדים לשיחה שבמסגרתה עודכנו בנוגע לסיום עבודתם, לאור הירידה בהיקף ההזמנות וביטולה של משמרת הלילה. כלומר, החברה עצמה הודתה בכך שהעובדים פוטרו לאלתר מבלי שנערך להם שימוע וללא כל התראה מוקדמת.
באורח פלא, בית הדין דחה את תביעת העובדים לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין: "אשר לתביעה לתשלום פיצוי בגין פיצוי בגין היעדר שימוע, ייאמר כי לדעתנו יש לדחותה מאחר ושוכנענו כי במקרה זה העובדים פוטרו במסגרת הליך צמצומים ובשל הירידה בהיקף ההזמנות, ומשהעובדים לא הצביעו על נסיבות אישיות שאותן היה על החברה לשקול בעניינם".
רק לפני חודשים ספורים הבהיר בית הדין לעבודה בחיפה שגם כאשר מעסיק מוביל פיטורי צמצומים, שאינם נעוצים בהכרח בעילות אישיות לפיטורים, עליו לערוך שימוע אישי לפי כללי הפסיקה לכל עובד ועובד.
"להיפרד בצורה מכבדת"
בית הדין הארצי פסק לפני שנים [ע"ע 1465/02] כי "ברור שפיטורי צמצום אינם יכולים להיעשות בדרך של הגרלה, של הטלת מטבע. יש לשקול כל אחד מהמועמדים לפיטורי צמצום ולבחון את נסיבותיו הוא. יש לאפשר לו לנסות לשכנע שהקריטריונים שנקבעו לבחירת המפוטרים בפיטורי צמצום אינם חלים עליו".
במקרה זה מדובר בעובדים שהועסקו תקופה לא מבוטלת, במשך כ-4 שנים, ואילו ביולי השנה נפסק פיצוי לעובדת שלא נערך לה שימוע על אף שהועסקה כממלאת מקום בעבודה זמנית. "מטרת השימוע איננה רק לאפשר לעובד לנסות ולשכנע את המעסיק להמשיך את העסקתו, אלא גם לאפשר לעובד להיפרד ממקום העבודה בצורה מכבדת", ציין אז בהחלטתו בית הדין.
עם זאת, לא ברור אם אכן מדובר בשינוי מגמה בפסיקה שהולכת יותר לקראת המעסיק, או בפסקי דין החורגים מהמסלול המקובל וייתכן שיבוטלו אם יגיעו לבית הדין הארצי לעבודה אם העובד יחליט לערער על ההחלטה.
[סע"ש 19901-05-15]
עקבו אחרינו בפייסבוק לקבלת עדכונים נוספים: