מה קורה כשעֵד בתביעה שמגיש עובד, ישב לאחרונה על כס השיפוט?
מעסיקולוג10:03
בשל חשש לניגוד עניינים, בית הדין הארצי פסק שתביעה תועבר לבית דין אחר אם טרם חלפה שנה מסיום כהונת נציג ציבור שמעורב בה
כס השיפוט בבית הדין לעבודה מורכב משופט ושני נציגי ציבור – נציג מעסיקים ונציג עובדים. לאחרונה נדרש בית הדין הארצי לעבודה לדון בשאלה אם במקרה בו מעורב נציג ציבור שכבר פרש, כמו למשל מצב בו נציג הציבור הוא בעל דין או עֵד או קרוב משפחה מדרגה ראשונה של בעל דין או של עד – האם תביעה זו תוכל להתנהל בבית הדין שבו כיהן נציג הציבור עד למועד פרישתו?
אך לפני הכל – קצת רקע: עובד הגיש בבית הדין האזורי בתל אביב ערעור על החלטת הממונה על פרישה וגמלאות בחברה בה הועסק. לאחר שנקבע מועד לדיון בתביעה, הסבה החברה את תשומת הלב לכך שאותו ממונה שימש עד לאחרונה נציג ציבור בבית הדין בתל אביב.
בעקבות כך ביקש התובע להעביר את הדיון בתביעה לבית דין אחר, בשל מראית פני הצדק. נוכח חשיבות הנושא, החליטה נשיאת בית הדין האזורי בתל אביב, השופטת אפרת לקסר,להעביר את ההכרעה בעניין לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן.
הקשר נמשך גם לאחר סיום הכהונה
"העובדה שהתביעה הוגשה 12 יום לאחר סיום כהונתו של נציג ציבור בבית הדין האזורי, אין משמעותה כי הוסר החשש לניגוד עניינים או לפגיעה במראית פני הצדק", הבהיר בית הדין הארצי בהחלטתו. "תקופה בת 12 יום אינה ארוכה דיו עד כי ניתן לומר שמרגע שחלפה, הקשר בין נציג הציבור ובין בית הדין האזורי התרופף במידה כזו שלא קם עוד חשש לניגוד עניינים או לפגיעה במראית פני הצדק".
בית הדין הארצי הסביר שנקודת המוצא היא שככל שחולף הזמן ממועד סיום כהונתו של נציג הציבור בבית הדין – הולך ומתרופף הקשר בינו ובין בית הדין שבו כיהן. "יש לקחת בחשבון שעל פי רוב, נציג ציבור שפרש מוסיף לקיים קשר רציף ושוטף עם בית הדין שבו כיהן – הן עם גורמים שיפוטיים והן עם גורמים מינהליים כאלה ואחרים, לכל הפחות במהלך 6 החודשים מיום סיום כהונתו, שבמהלכם הוא רשאי לסיים דיונים שבהם ישב בדין, כקבוע בסעיף 14 לחוק בית הדין לעבודה".
נפסק שאין זה ראוי שבתוך שבתקופה זו או בסמוך לאחריה, עניין שנציג הציבור שפרש מעורב בו כבעל דין או כעד או כבן משפחה מדרגה ראשונה של בעל דין או עד, יידון בבית הדין שבו אך זה סיים את כהונתו. "בנסיבות שכאלה, הדיון בתביעה לא יכול להוסיף ולהתנהל בבית הדין האזורי, ואין מנוס אלא להעבירו לבית דין אזורי אחר", פסק בית הדין הארצי.
כללי אצבע
ומה היה קורה אילו התביעה היתה מוגשת זמן רב יותר לאחר סיום כהונת נציג הציבור בבית הדין? על כך משיב בית הדין הארצי שבמקרה זה התוצאה המשפטית היתה עשויה להשתנות, בהתאם למשך התקופה שחלפה בין סיום הכהונה למועד פתיחת ההליך.
ככל שפרק הזמן שחלף ממועד סיום הכהונה של נציג הציבור המעורב ועד למועד פתיחת ההליך גדול יותר – הנטייה תהיה להשאיר את ההליך להתברר באותו בית הדין, ולא להעביר את התיק לבית דין אחר.
בית הדין הארצי מתח קו גבול לתקופה של 12 חודשים ממועד סיום כהונתו של נציג הציבור בבית הדין. כלומר, ברירת המחדל היא שבמהלך השנה הראשונה לאחר סיום כהונתו של נציג הציבור – ההליך המשפטי יועבר לבית דין אחר. זאת, לאחר קבלת עמדת הצדדים באשר לבית הדין האזורי שאליו הם מעדיפים להעביר את הדיון בהליך, החלטת השופט הדן בהליך, החלטת נשיא בית הדין האזורי והעברת העניין להכרעת נשיא בית הדין הארצי – כפי שנעשה במקרה זה.
איזון אינטרסים
"אני סבור כי תקופה בת 12 חודשים כאמור מאזנת באופן הולם בין האינטרס של שמירה על אמון הציבור במערכת המשפט ובין האינטרס של מערכת בתי הדין שלא לסטות מכללי הסמכות המקומית שלא לצורך והאינטרס של נציג הציבור לבל תיגרם לו טרחה משמעותית בגין כהונתו בעבר כנציג ציבור, טרחה העשויה לבוא לידי ביטוי, למשל, בהעברת מקום הדיון בהליך שבו הוא מעורב לבית דין אזורי המרוחק ממנו", ציין השופט פליטמן.
עם זאת, הבהיר השופט פליטמן, גם בחלוף 12 חודשים ממועד סיום הכהונה עשויות להיות סיבות להעברת ההליך לבית דין אחר. זאת, למשל, כאשר נוצרה קרבה אישית ממשית בין נציג הציבור לגורמים שונים בבית הדין. העניין יוכרע על פי דיני הפסלות ה"רגילים" הקבועים בחוק בתי המשפט, ובשים לב לכלל נסיבות העניין.
במקרה הנוכחי התביעה הוגשה כאמור 12 ימים בלבד לאחר סיום כהונתו של נציג הציבור, ולכן התיק הועבר לבית הדין לעבודה בחיפה, מקום מגוריו של התובע.
