העובדת חתמה על הסכמה העסקה, ואילו החברה הטביעה את חותמתה ללא חתימת המנהל – האם ההסכם מחייב את החברה? זוהי הסוגיה בה נדרש בית הדין לעבודה בתל אביב לדון לאחרונה.
העובדת הועסקה במשך חודשים ספורים על ידי חברה העוסקת בתחום האנרגיה הסולארית, ובתחילת הדרך נחתם בין הצדדים הסכם לפיו על החברה לשלם לעובדת בונוס בשיעור הנע בין 1% ל-2.5% על פי היקף המכירות בחברה.
חוק הודעה לעובד קובע כי על המעסיק לתת לעובד הודעה המפרטת את תנאי העסקתו, ובמקרה זה לא הוגשה הודעה זו. לפיכך נטל ההוכחה מה היו תנאי העבודה של העובדת עובר אל כתפי המעסיק.
העובדת הציגה הסכם העסקה שנחתם לטענתה בינה לבין החברה, אולם על גביו מופיעה רק חותמת החברה, ללא חתימה של מי מנציגיה.
המנכ"ל והבעלים של החברה טען בעדותו בפני בית הדין לעבודה כי במהלך שלושת החודשים הראשונים לא פעלה העובדת על פי ההסכם, אלא על פי "הסכם אחיד". ביה"ד דחה טענה זו כיוון שהועלתה רק בחקירתו הנגדית, ומעבר לכך הסכם זה לא צורף לכתב ההגנה ולתצהירים.
עוד טען המנהל כי העובדת לא השלימה תקופת ניסיון כקבוע בהסכם, למשך 3 חודשים, אולם בית הדין לעבודה דחה גם טענה זו בשני נימוקים: האחד שגם במהלך תקופת הניסיון זכאית העובדת לתנאים זהים, והשני הוא שממילא התאריך המופיע על גבי הסכם ההעסקה מוכיח כי תקופת ההעסקה בפועל נמשכה מעבר לתקופת הניסיון.
בנוגע לטענת מנהל החברה לפיה "לא ייתכן שעובדת תגיע ל-3 חודשים ותביא הסכם שכאילו היא שותפה בחברה", קבע בית הדין לעבודה שמדובר בטעות בכדאיות העסקה, וחוק החוזים מחריג טעויות מסוג זה, ואין בכוחן להביא לביטול החוזה.
"החברה נטלה על עצמה סיכון מאחר שסברה והאמינה, ככל הנראה, כי עבודת התובעת תצדיק תגמול כפי שנקבע בהסכם", ציין בית הדין לעבודה בהחלטתו. בנוסף לכך, מאחר שהחברה היא זו שניסחה את ההסכם – עומד לטובת העובדת הכלל לפיו יש להעדיף פרשנות נגד המנסח.
העובדה שהעובדת החלה לעבוד לאחר החתימה על ההסכם, ולא הועברו לידיה מסמכים נוספים, מעידה על כך שהיתה גמירות דעת של הצדדים בנוגע לכריתת ההסכם.
עמלות בגובה 166,000 שקל
"הוספת חותמת במסמכי חברה בנוסף לחתימתו של מורשה חתימה נדרשת על מנת להבחין בין חתימתו הפרטית של אותו אדם לבין חתימת החברה, אך אין בחוק כל חובה לצרף חתימות של מורשה חתימה", הבהיר בית הדין לעבודה.
מה גם שהוספת חתימה על גבי החותמת נעשית על מנת להוכיח את האותנטיות של החותמת, ואילו במקרה זה החברה כלל לא הכחישה שהיא זו שהטביעה את החותמת.
כך חויבה החברה לשלם לעובדת עמלות בגובה 166,000 שקל, פיצוי בגין הפרשה לפנסיה בסך 6,000 שקל וכן פדיון חופשה בסך 270 שקל. זאת, נוסף על הוצאות משפט ותשלום שכר טרחת עו"ד בסך 17,000 שקל.
[סע"ש 22124-12-13]