הצעת חוק להסדרי עבודה מרחוק הונחה לפני מספר ימים על שולחן הכנסת, במטרה לעגן בחוק את תחום העבודה מהבית שתפס תאוצה מאז החל משבר הקורונה.
"משבר הקורונה הוכיח שניתן כמעט בן-לילה ובהיקף נרחב להעביר את המשק בישראל לעבוד מרחוק", אומר מגיש ההצעה, ח"כ רם שפע (העבודה). "כל שנשאר כעת הוא להסדיר את הנושא בחוק, ולהתאים את הסכמי העבודה לכך".
על פי הצעת החוק, במקרה בו המעסיק והעובד מסכימים על הסדר עבודה מהבית – התנאים לפיהם תתנהל העבודה מרחוק, ובכלל זה האמצעים שיעמיד המעסיק לרשות העובד לביצוע העבודה ואופן הדיווח על ביצוע העבודה, ייקבעו בהסכם בכתב בין המעסיק והעובד, או בהסכם קיבוצי מיוחד או כללי.
העובד והמעסיק רשאים להסכים במסגרת החוזה לביצוע עבודה מרחוק על חלופות לזכויות סוציאליות שאינן מתקיימות בעבודה מרחוק, בתנאי שמכלול הזכויות הסוציאליות להן זכאי העובד לא ייפגע.
המעסיק מחויב לוודא שלא תיפגע פרטיות העובד בעקבות האמצעים לביצוע עבודה מרחוק, ושלא יתבצע אחריו מעקב פיזי או אלקטרוני – חובה זו של המעסיק תהיה תנאי בהסכם לביצוע עבודה מרחוק. בנוסף, חוק הביטוח הלאומי יתוקן כך שביטוח מפני תאונות עבודה יחול גם עבודה מהבית.
הצלחת הפיילוט במגזר הציבורי
בעקבות משבר הקורונה רבים העסקים והארגונים שמיסדו מנגנון של עבודה מרחוק, כאשר חלק ניכר מהם ממשיך גם כיום לאפשר לעובדים לעבוד מהבית בהיקף מלא או כמעט מלא.
בתחילת 2020 דיווח האוצר על הצלחת הפיילוט של עבודה מרחוק במגזר הציבורי, כאשר מנהלים ועובדים שהשתתפו בפיילוט דיווחו על עלייה בשביעות הרצון, ולצד זאת נרשמה עלייה בתפוקת אותם עובדים. באותה עת אף אחד לא העלה על דעתו איזה שינוי רדיקלי צפוי להתחולל בהקשר זה בעולם התעסוקה בעקבות התפרצות המגיפה.
מחקר שפורסם על ידי גאלופ ב-2017 מלמד שהעובדים המדווחים על רמת האושר הגבוהה ביותר בעבודה, ובשל כך גם לרוב חשים עצמם מחויבים יותר למקום העבודה, הם לא אלו שעובדים רק מהבית או רק המשרד, אלא דווקא אלו שעובדים מהבית בין 60% ל-80% מהיקף המשרה. כלומר, מי שמעביר את כל זמנו רק במשרד או רק בעבודה מהבית, יהיה פחות נלהב ממקום עבודתו.
מהמחקר עולה שהמנבא הטוב ביותר עבור מעורבות עובדים הוא היכולת של עובד "לצלול" לתוך העבודה לאורך זמן, עניין המתאפשר בעיקר בעבודה מהבית, כאשר אין הסחות דעת חוזרות ונשנות מצד הבוס והקולגות.
לצפייה בעוד כתבות בנושא עבודה מהבית >>