המעסיק חויב בקנס בגובה מיליון שקל בשל הפרת זכויות עובדים מוחלשים
מעסיקולוג10:23
הורשע באי תשלום שכר מינימום, אי העברת ניכויים ופיטורי עובדת בהיותה בחופשת לידה. נדחה לאחרונה הערעור שהוגש על פסק הדין
בית הדין הארצי לעבודה דחה לאחרונה ערעור שהגיש מעסיק על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב לחייבו בקנס עונשי בגובה מיליון שקל, או לחלופין 10 חודשי מאסר. זאת בנוסף להתחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע תוך תקופה של 3 שנים, ובמידה שתופר התחייבות זו שוב יחויב המעסיק בקנס המרבי הקבוע בחוק בגובה מיליון שקל.
בעקבות חקירה ממושכת של מנהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה והרווחה, שהובילה להגשת 6 כתבי אישום, הורשע קבלן שירותי השמירה והניקיון שניהל 15 סניפים בכל הארץ, בהפרת זכויות עובדים בהן אי תשלום שכר מינימום, אי העברת ניכויים ופיטורי עובדת בהיותה בחופשת לידה.
המעסיק ערער לבית הדין הארצי לעבודה על גזר הדין, אולם כאמור התקבלו טענות המדינה, והקנס נותר על כנו. טענת המעסיק בנוגע לחריגה ממדיניות הענישה המקובלת וממתחם העונש שהוגדר על ידי בית הדין נדחתה גם היא. בית הדין הארצי לא מצא הצדקה להתערבות בהחלטת בית הדין האזורי, בהתחשב במכלול הנסיבות לרבות מספר העבירות, תדירותן והזיקה ביניהן. מדובר היה בפגיעה שיטתית בזכויות קוגנטיות של עובדים מוחלשים, תוך עשיית מעשים אקטיביים שנועדו להקשות עליהם את אכיפת זכויותיהם.
חיסרון כיס?
בית הדין הארצי שוכנע שהעונש שנגזר סביר, מידתי והולם בהתחשב בכלל האירועים ומכלול העבירות בהן הורשע המערער. עוד צוין בהחלטתו, כי אכן מדובר בסכום גבוה, אך יש לזכור את רצף העבירות בהן הורשע המעסיק שנועדו להשגת יתרונות כלכליים, ולכן העונש בגינן אמור להיות אפקטיבי גם בהיבט הפגיעה המשמעותית בכיסו של המעסיק.
חרף טענת המעסיק שהוא מצוי בחיסרון כיס, הוצגו ממצאים עובדתיים שהתבררו בהליכים אחרים שהתנהלו כנגד המעסיק מהם עלה שמצבו הכלכלי שונה בתכלית מכפי שנטען על ידו, ושהוא לא היסס בעבר להסתיר את מעורבותו במיזמים כלכליים שונים. המעסיק אף נמנע מלהציג את מלוא המסמכים הנוגעים לכושר השתכרותו, וכן דוחות כספיים שעשויים ללמד על מצבו הכלכלי. יצוין כי המעסיק יושב כיום במאסר בשל עבירות מס, ללא קשר למקרה, והוא עתיד להשתחרר ביוני 2019.
החל מינואר 2017 ניתנו על ידי מינהל הסדרה ואכיפה 1,281 התראות מינהליות ו-247 עיצומים כספיים על סך כ-21 מיליון שקל בגין הפרות חוק הגנת השכר. מתוכם 340 התראות ו-226 עיצומים כספיים בסך למעלה מ-19 מיליון שקל בגין אי העברה של כספים שנוכו משכר אולם לא הועברו ליעדם, או הועברו ליעד באיחור. בנוסף הוגשו על ידי הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה 10 כתבי אישום לפי חוק הגנת השכר, וניתנו 13 גזרי דין.
