בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצוי בגין עוגמת הנפש בסך 20 אלף שקל למועמד שלא התקבל לתפקיד, לאחר שכשל במבחן האמינות מבלי שניתנו לו הסברים על כך. בנוסף חויב המעסיק לשלם לו סך 9,000 שקל עבור חודש וחצי שחלף עד שמצא עבודה חדשה.
"החברה הוסיפה חטא על פשע בכך שבמהלך ההתדיינות בפנינו לא הסתפקה באמירה שהתובע אינו אמין, אלא ייחסה לו בטעות מעורבות בפלילים ממש. ברור לנו שהטחת טענה חסרת יסוד מסוג זה בכל אדם, ודאי אדם צעיר, גורמת לעוגמת נפש של ממש, באופן המצדיק פסיקת פיצוי משמעותי", נימק בית הדין את החלטתו.
"יוצאים לדרך"?
התובע, יליד 1997, הגיע להליכי מיון לתפקיד מנהל אולם תצוגה לרכבים חדשים. בריאיון העבודה מסר התובע שאם יתקבל לעבודה בכוונתו להתפטר מעבודתו הנוכחית ולהעתיק את מגוריו לאזור.
לאחר הראיונות עמו יצר המנהל קשר עם התובע ובישר לו: "יוצאים לדרך", אך באותה שיחה שהוקלטה על ידי התובע והוצגה כראיה בבית הדין הובהר בפניו: "יש לך עוד איזה ראיון קטן שאני אתאם לך אותו, שזה עם הקב"ט של החברה, רק לראות אמינות".
לאחר מכן סוכם בין הצדדים על גובה השכר ועל שאר תנאי העבודה, והתובע שהבין מהדברים שהתקבל סופית לעבודה – מסר למנהל שהוא מתפטר ממקום עבודתו הנוכחי, ואף חתם על חוזה שכירות לכניסה מיידית לדירה שנמצאת במרחק כ-400 מטרים מאולם התצוגה.
לאחר כל זאת שלח המנהל לתובע מסרון בזו הלשון: "אחי אני נאלץ לא לקבל אותך לעבודה, אתה לא עברת מבחן אמינות אצל הקב"ט של החברה ולא ניתן לקבל עובדים שלא עברו מבחן האמינות".
עוררה סימני שאלה
החברה לא פירטה אודות הסיבות לכישלון "במבחן", לא בפני התובע ולא בכתב ההגנה, עניין שעורר סימני שאלה רבים לגבי אופן התנהלותה בפרשה. "נבהיר כי לדעתנו מצופה ממעסיק שמוגשת נגדו תביעה שבמרכזה טענה על כך שלא קיבל עובד לעבודה בשל 'בעיית אמינות', לפרט בכתב הגנתו, לפחות בקווים כלליים, על שום מה ולמה מצא את המועמד לתפקיד כ'לא אמין'", ציין בית הדין בהחלטתו.
כאשר נשאל על כך נציג החברה בעדותו, הסביר שהתברר שהתובע היה מעורב בפלילים: "יש איזשהו תיק משטרתי בגלל יריות על פלשתינים בילדותו, כנראה שמשם זה נובע, אני לא יודע להגיד במאת האחוזים".
התובע טען בכל תוקף שלא היו דברים מעולם, ובכל מקרה בית הדין קבע שהימנעות החברה מלהעלות את הטענות הקשות הללו בכתב ההגנה מונעת ממנה לטעון זאת במשך ההתדיינות.
למרות שהקפיד על כך בתשאולים אחרים שערך עבור החברה, הקב"ט לא ערך הפעם פרוטוקול של תשאול התובע בו פסל אותו, ורק ציין באופן לאקוני בתצהיר שהגיש לבית הדין: "לא התקבלו תשובות מספקות ומנומקות העומדות ברמת האמינות המבוקשת לתפקיד אליו נדרש", מבלי לומר דבר על מעורבות בפלילים.
נפסק שהחברה לא הוכיחה, אף לא בקירוב, שהיתה הצדקה כלשהי לקביעת קצין הבטחון שהתובע אינו אמין, וודאי שלא היתה כל הצדקה להאשמתו במעורבות בפלילים.
שפוף ומרוסק
על אף שפיצוי בגין עוגמת נפש נפסק במשורה, החליט בית הדין באופן חריג לפסוק לתובע פיצוי זה בסך 20 אלף שקל. מעדותה של הגברת שהשכירה לתובע את הדירה עולה שהוא היה "שפוף ומרוסק" בעקבות הדברים, במיוחד לאור העובדה שלא קיבל הסברים מדוע לא עבר את מבחן האמינות בהצלחה. בית הדין ציין שהחברה נהגה באופן פסול כאשר לא סיפקה לתובע הסברים מדוע נכשל במבחן האמינות למרות שפנה אליה בנושא.
בנוסף נפסק לתובע סך 9,000 שקל בגין הפסד השתכרות, כיוון שעברו חודשיים וחצי ממועד התפטרותו מהחברה הקודמת בה הועסק ועד שמצא עבודה חדשה, וכן סך 7,500 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
עם זאת נדחתה תביעתו לקבלת הוצאות עבור 4 חודשי שכירות של הדירה, לאחר שעד אז התגורר בבית אמו. זאת משום שהוא התבשר שלא עבר את מבחן האמינות רק שעות ספורות לאחר שחתם על חוזה השכירות, והוא לא ניסה לפעול לביטולו. לאור עדותה של בעלת הדירה, ציין בית הדין, סביר להניח שהיא היתה נענית לבקשתו לבטל את החוזה וכך לא היה נגרם לו כל נזק כספי.
[סע"ש 48111-06-18]