המעסיק טען שהעובד לא נהג בתום לב בכך שהתחמק מפניות מנהל החשבונות לחתימה על הטופס האמור, במטרה לבסס תביעה לפיצויי פיטורים
בית הדין לעבודה בחיפה פסק השבוע פיצויי הלנה לעובד, על אף שעיכוב קבלת פיצויי הפיטורים נעשה בשל היעדר שיתוף פעולה מצדו לחתימה על הטפסים הנדרשים ולעדכון החברה מהו גובה הפיצויים המדויק לו הוא זכאי, על אף שהמידע היה ברשותו.
העובד הועסק כאחראי על רשת התקשורת והמחשבים במפעל לייצור שבבים, עד שיום אחד זומן למשרדו של מנהל המפעל שביטא את חוסר שביעות רצונו מעבודתו, ואמר לו שהוא שוקל את פיטוריו על רקע חוסר שביעות רצונות מתפקודו. העובד התבקש לצאת לחופשה על חשבון ימי החופשה שנצברו לזכותו, עד להחלטה של המנהל בנוגע להמשך העסקתו במפעל.
כחודש לאחר מכן התקיימה שיחה נוספת בין העובד למנהל, במסגרתה נמסר לו על פיטוריו לאלתר. העובד הופנה למנהל החשבונות לצורך ביצוע גמר חשבון.
בשלב מאוחר יותר התבקש העובד לחתום על טופס 161א, אולם הוא סירב וביקש שהות להתייעץ עם עורך דין לפני שהוא חותם, על מנת לברר את גובה פיצויי הפיטורים להם הוא זכאי. מנהל החשבונות הסביר לו שמדובר בטופס פורמלי של רשות המסים, אולם העובד התעקש שלא לחתום.
לאחר מספר ימים, מנהל החשבונות יצר קשר עם העובד וביקש ממנו לחתום על הטופס מאחר שהדבר מעכב את ביצוע התשלום, אך העובד ביקש שהות נוספת והבטיח שיחזיר תשובה בעניין, אולם לא עמד בהתחייבותו.
העניין התעכב שבועיים נוספים במהלכם העובד לא היה זמין, ולאחר מכן טען ששהה בחו"ל ולכן לא הספיק להתייעץ עם עורך הדין, וביקש שהות למשך שלושה ימים נוספים. גם במועד זה, העובד לא יצר קשר עם מנהל החשבונות, ובמקום זאת הגיש תביעה נגד החברה.
התרשלות בבירור גובה הפיצויים
בית הדין לעבודה שוכנע שהחברה לא פעלה באופן מכוון לצורך אי תשלום פיצויי הפיטורים לעובד או עיכובם, אולם התרשלה בבירור סכום כספי הפיצויים שנצברו לזכות העובד בקופת הפנסיה.
בנוסף נקבע שהעובד היה מודע לדרישת החברה ממנו לחתימה על טופס 161א לצורך קבלת פיצויי הפיטורים, והמידע בנוגע לגובה זכאותו המדויק לפיצויים היה ברשותו ולמרות זאת לא העבירו למנהל החשבונות. במקום זאת, בחר העובד לבקש דחיות חוזרות ונשנות לצורך החתימה על הטופס על מנת להתייעץ עם עורך דין, עד שלבסוף הגיש תביעה לפיה לא שולמו לו פיצויי הפיטורים.
בעקבות הגשת התביעה, הבהירה החברה לעובד שהעיכוב בתשלום פיצויי הפיטורים נגרם עקב הימנעות העובד מחתימה על טופס 161א, והוסבר לעובד שאם לא יחתום תוך 14 יום על הטופס – ישולמו לו פיצויי פיטורים לאחר ניכוי מס כדין בשיעור של 47%.
קרוב לחודש לאחר מכן, ובעקבות תזכורת נוספת מצד החברה, הועבר לה טופס 161א חתום על ידי העובד, ועוד באותו היום הועברה לעובד המחאה בגין פיצויי הפיטורים בסך כ-50,000 שקל.
בכתב ההגנה טענה החברה שהעובד נהג בחוסר תום לב בכך שהתחמק מפניותיו של מנהל החשבונות לחתימה על הטופס האמור, על מנת לבסס תביעה לפיצויי פיטורים.
בית הדין לעבודה פסק לעובד פיצויי הלנת מופחתים, בגובה 15,000 שקל, מאחר שהעובד בחר שלא לשתף פעולה עם החברה ולהעביר לה את המידע שברשותו על מנת להשלים את הפרטים הנדרשים בטופס 161א, ובכך לאפשר את תשלום פיצויי הפיטורים.
בנוסף ביקש העובד מהחברה להמתין על מנת לבדוק את סכום הפיצויים להם הוא זכאי, פנה להתייעצות עם עורך דין, אולם כאמור לא יצר קשר עם החברה בנוגע לתוצאות הבדיקה ואף לא פנה לחברה בדרישה לתשלום פיצויי הפיטורים.
פיצויים בגין אי עריכת שימוע
בית הדין לעבודה קיבל את טענת העובד לפיה לא נערך לו שימוע לפני פיטורים, ופסק לעובד פיצוי בגובה 20,000 שקל.
"טענת החברה לפיה נערכו לעובד שיחות משוב רבות במהלך תקופת העבודה, ובפרט בסמוך לסיום העבודה – לא הוכחו כלל ולא הוצגה בפנינו ראשית ראיה לקיום שיחות כאמור", ציין בית הדין בהחלטתו, והתייחס אף לכך שלא הוכח שניתנה לעובד הזדמנות להשיב לטענות החברה כלפיו.
בנוסף אין תיעוד לכך שנמסרה לעובד מראש הודעה באופן מפורש ומפורט בנוגע לטענות החברה כלפיו, ושהיא שוקלת את פיטוריו.
