• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • סעיף 14: מדוע נפסק שפיצויי הפיטורים שהופרשו לעובדת מהווים השלמה ולא חלופה?
  • עובד חדש שמתפטר בסופ"ש יוצא ידי חובת הודעה מוקדמת?
  • משרד הכלכלה מציג: "עבודאטה" – אתר נתונים ומידע על שוק העבודה
  • בית הדין הארצי מבהיר: לא כל הפרת אמונים תביא לשלילת פיצויי פיטורים
  • פיצוי לעובדת שלא עודכנה שרשאית לבקש להישאר אחרי גיל פרישה חובה
  • פיצוי בסך 100 אלף שקל לעובד שהוסתרה ממנו הסיבה האמיתית לפיטוריו
  • פסיקה חריגה: "החלטת הפיטורים נגועה באי סבירות קיצונית"
  • לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה של 60 שעות
  • ביה"ד הארצי מבהיר: כך יש ליישם את הלכת ריעני בנוגע לשעות נוספות
  • תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת חישוב הפיצוי
  • פסיקה חריגה: מעסיק רשאי להקדים פיטורי עובדת בהיריון כדי למנוע השלמת 6 חודשי העסקה
  • העובד חויב ב-100 אלף שקל בגין הפרת חובת האמון ותום הלב
  • הודיעה שהיא בהיריון לאחר קבלתה לעבודה, תפוצה ב-30 אלף שקל בשל התנהלות המעסיק
  • נדחתה תביעת ההסתדרות לחייב מעסיק במתן מענק שנתי, שבוטל לאחר עשרות שנים
  • "הלכת התאמה": בית הדין הארצי מבהיר שמזמין שירות לא תמיד מחויב לערוך שימוע לעובד קבלן
  • בית הדין הארצי בפסיקה תקדימית: זכאות לפיצויי פיטורים – גם לידועים בציבור
  • בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת השכר נחשבת להסכמה
  • ממה מעסיקים צריכים להיזהר כשמועמד משתף מיוזמתו במידע רגיש?
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • פיצוי חריג בסך כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מתפקידה משיקולים זרים
  • פסיקה: לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילת התעמרות בין עובדים
  • גילתה שהמנהל הקודם קיבל שכר גבוה יותר, תקבל פיצוי בגובה כ-160 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מהתפקיד משיקולים זרים
  • הבוס ענה לטלפון במהלך השימוע, בית הדין קבע שהדבר מצביע על חוסר פניות
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • מועמד בן 43 יקבל פיצוי כי נשאל לגילו בריאיון, למרות שהסגיר מרצונו את הגיל בקו"ח
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » תנאי העסקה » פנסיה וגמל » איך זכיית הלמן אלדובי במכרז מכבי קשורה לקרן ברירת המחדל של המעסיקים?

איך זכיית הלמן אלדובי במכרז מכבי קשורה לקרן ברירת המחדל של המעסיקים?

מעסיקולוג 09/01/2017 7:22

לגודלה של קרן הפנסיה השפעה על יציבות קצבת הפנסיה העתידית של החוסכים. זכייתו של הלמן אלדובי במכרז הגדול של מכבי עשויה לאפשר לו לתת פייט לקרן ברירת המחדל המתחרה

הלמן אלדובי מכרז מכבי

בית ההשקעות הלמן אלדובי זכה במכרז מכבי שירותי בריאות, וכך יחל לשמש כקרן ברירת המחדל עבור כ-8,000 עובדי מכבי, נוסף על בני משפחותיהם והרופאים העצמאים העובדים עמה. במקביל נבחרו במסגרת המכרז קרנות ההשתלמות של כלל ביטוח ומנורה מבטחים לשמש כברירת מחדל עבור מכבי – כך עולה מהודעה שפורסמה אתמול (א') על ידי מכבי.

עובדי מכבי שיצטרפו לקרן הפנסיה של הלמן אלדובי ייהנו מדמי ניהול נמוכים ביותר: 1.49% מההפקדות החודשיות ו-0% מהחיסכון הצבור. לצורך ההשוואה, עד עכשיו נגבו מעובדי מכבי 1.2% מההפקדות השוטפות ו-0.23% מהצבירה.

בקרנות ההשתלמות עומדים דמי הניהול על 0.8%, ובעקבות המכרז הם צפויים לרדת לשיעור של 0.23% בכלל ביטוח ולשיעור של 0.3% במנורה מבטחים.

במכבי מדגישים שקרן הפנסיה של הלמן אלדובי נבחרה לא רק בזכות דמי הניהול הנמוכים, אלא גם בשל סטנדרט שירות אליו התחייבה עבור כל פנייה של עובד מכבי, נוסף על זכאותו להיפגש עם נציג בית ההשקעות בצמתי קבלת החלטות אישיים או מקצועיים הרלוונטיים לחיסכון הפנסיוני שלו.

יצוין כי גם לולא התחייבות זו – הלמן אלדובי ממילא מככב בשלישייה הפותחת במדד השירות של המוצרים הפנסיוניים לשנת 2015 שפרסם לפני מספר חודשים משרד האוצר, לצד בית ההשקעות אלטשולר שחם וחברת הביטוח הראל (ראו טבלה).

מדד שירות קרנות הפנסיה 2015

אז איך כל זה קשור למעסיקים? החל מנובמבר 2016 משמשת קרן הפנסיה בניהול הלמן אלדובי, יחד עם קרן הפנסיה בניהול מיטב דש, כקרן ברירת מחדל עבור מעסיקים שעובדיהם לא בחרו באופן אקטיבי היכן הם מעוניינים לחסוך את כספם.

שתי קרנות אלה נבחרו בשל דמי הניהול הנמוכים שהציעו: קרן הפנסיה של מיטב דש גובה דמי ניהול בשיעור של 1.31% מההפקדה החודשית ושיעור של 0.01% מהחיסכון הצבור, ואילו הלמן אלדובי גובה דמי ניהול בשיעור של 1.49% מההפקדה ושיעור של 0.001% מהצבירה. זאת, בעוד דמי הניהול המקסימליים עומדים על 6% מההפקדה ו-0.5% מהצבירה, ואילו דמי הניהול הממוצעים עמדו בסוף 2015 על 3.17% מההפקדות ו-0.28% מהצבירה.

הגדרת קרנות אלה כברירת מחדל עבור מעסיקים נעשתה במסגרת מכרז שהוביל משרד האוצר, על מנת לסייע לעובדים – אשר רובם נמנים על אוכלוסיות מוחלשות ואין בידם קלף מיקוח אל מול קרנות הפנסיה – להפחית את דמי הניהול, וכך להעלות את קצבת הפנסיה העתידית שלהם.

מי מחזיק ביתרון הגודל?

בניגוד לקרנות הפנסיה של קבוצות הביטוח, בקרנות הפנסיה המנוהלות על ידי בתי ההשקעות מספר החוסכים קטן לאין שיעור, ויש לכך השלכה דרמטית על יציבותן.

על פי נתוני האוצר, בסוף 2015 היו במיטב דש כ-24,200 חוסכים פעילים, ואילו בקרן הפנסיה המנוהלת על ידי הלמן אלדובי היו רק כ-3,000 חוסכים פעילים במועד זה.

זאת, לעומת גודלן של קרנות הפנסיה המנוהלות על ידי קבוצות הפנסיה הגדולות: מבטחים החדשה (כ-570,200 חוסכים פעילים); מקפת אישית (כ-450,500); הראל גלעד פנסיה (כ-400,000); מיטבית עתודות (כ-370,000); והפניקס (כ-200,900).

נזכיר כי בשבוע שעבר הושלם המיזוג בין פעילות הגמל והפנסיה של מיטב דש לזו של חברת איילון, וכך זכתה קרן ברירת המחדל של מיטב דש לתוספת עצומה של כ-80,000 חוסכים – וכעת היא נהנית מיתרון הגודל בצורה משמעותית ביחס למצבה של קרן הפנסיה של הלמן אלדובי.

לפיכך, זכייתו של הלמן אלדובי במכרז מכבי הנו למעשה צעד קריטי ביכולתו להרחיב בצורה ניכרת, לפחות ברמת הפוטנציאל, את מספר החוסכים בקרן הפנסיה שבניהולו.

המכרז נפסל

לפני שנה עשתה מכבי כותרות כאשר דרשה במסגרת המכרז הפנסיוני שפרסמה עבור עובדיה דמי ניהול שלא יחצו את שיעור ה-0.3% מהצבירה.

עם זאת, המכרז נפסל ביולי 2015 על ידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, דורית סלינגר, מאחר שלא עמד בתנאי חוזר קרן ברירת המחדל, שעדיין לא גובש למסמך מחייב בעת פרסום המכרז על ידי מכבי.

בעקבות הדברים פרסמה מכבי מכרז נוסף בספטמבר 2016, במסגרתו הורידה אף יותר את דמי הניהול. לא יהיה זה מפתיע לגלות מכרזים דומים בעתיד מטעם גופים גדולים נוספים, שיביאו בסופו של דבר להורדה רוחבית של דמי הניהול בשוק הפנסיה כולו – הסיבה שבגללה נמנעו קבוצות הביטוח מלהשתתף במכרז האוצר לבחירת קרן ברירת המחדל.

מצטרפים לחגיגה

עובדים המשתייכים לוועדי עובדים חזקים ולארגונים גדולים כבר שנים נהנים מדמי ניהול נמוכים במיוחד. מדו"ח הממונה על שוק ההון לשנת 2015 עולה כי קרן הפנסיה מקפת גבתה מחמשת המעסיקים הגדולים דמי ניהול בשיעור של 1% מההפקדות ו-0.2% מהצבירה, בעוד ממוצע דמי הניהול עבור כלל החוסכים בקרן זו עומד על 3.3% מההפקדות ו-0.3% מהצבירה. בקרנות הפנסיה של הראל ומנורה קיימים פערים גבוהים אף יותר בדמי הניהול הנגבים מהצבירה (ראו טבלה).

הפערים הללו מעוררים ביקורת ציבורית לפיה מי שבפועל מממן עבור העובדים החזקים את דמי הניהול הנמוכים הן לא חברות הביטוח, אלא דווקא העובדים החלשים שמשכורתם נמוכה, שכן מהם נגבים לרוב דמי ניהול מקסימליים.

מכרז הפנסיה הגדול של האוצר, במסגרתו נבחרו כאמור שתי קרנות פנסיה לשמש כברירת מחדל עבור המעסיקים, טרף למעשה את הקלפים ומאפשר כעת גם לעובדים ללא גב ארגוני להשיג דמי ניהול נמוכים.

איך לבחור קרן פנסיה

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • "שומר החומות": הסכמות בנוגע לתשלום שכר לעובדים ולשיפוי המעסיקים
    "שומר החומות": הסכמות בנוגע לתשלום שכר לעובדים ולשיפוי…
  • המעסיק חויב בריבית פיגורים לקרן הפנסיה בגובה כ-110 אלף שקל
    המעסיק חויב בריבית פיגורים לקרן הפנסיה בגובה כ-110 אלף שקל
משרד האוצר קרנות ברירת מחדל רשות שוק ההון

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2022

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס