נדחתה גרסת תנועת הליכוד לפיה העובד נקלט לשורותיה תוך חריגה מסמכות
מעסיקולוג7:51
בכירה בתנועה גייסה עוזר לוגיסטי, אולם בשל עימותים פנימיים החלו לאחר 7 חודשי העסקה להתכחש ליחסי העבודה עמו
לאחר דיון בשאלה "בלתי שגרתית" כלשון בית הדין לעבודה, חויבה בשבוע שעבר תנועת הליכוד לשלם לעובד את שכרו בגובה כ-55,000 שקל, תוך דחיית טענתה לפיה לעובדת שגייסה אותו לעבודה לא היתה סמכות לעשות זאת.
העובד נקלט לעבודה בתנועת הליכוד בספטמבר 2011, לצורך ביצוע עבודות כלליות כעוזר לוגיסטי וכאחראי תחזוקה. מי שגייסה אותו לעבודה היתה עובדת בכירה שהציגה עצמה כמנהלת לשכת יו"ר תנועת הליכוד והמקשרת בין התנועה לבין לשכת ראש הממשלה.
הבכירה סיכמה עמו את תנאי העסקתו, ואף הגדירה עבורו את המטלות שהוא נדרש לבצע במסגרת תפקידו, פיקחה על עבודתו, ושימשה כממונה הישירה על העסקתו. לעובד מעולם לא ניתנה הודעה על תנאי העסקתו בהתאם לדרישת החוק, כמו גם הודעה על תקופת עבודתו וסיומה.
בחודשי העסקתו הראשונים, שולם לעובד שכר כפי שסוכם, ותנועת הליכוד הגישה לו תלושי שכר כחוק, דיווחה על העסקתו כעובד לרשויות המס ולביטוח הלאומי, ואף הנפיקה עבורו כרטיס עובד אישי לצורך החתמת שעות הנוכחות.
עם זאת, כעבור 7 חודשי עבודה הפסיקה לפתע התנועה לשלם לעובד, ללא התראה מוקדמת. העובד פנה לממונה הישירה עליו ולראש הסגל של ראש הממשלה, ועדכן אותם שהפסיק לקבל את שכרו. בתגובה ניתנה לו הבטחה שהעניין יוסדר בהקדם, והממונה הפצירה בו להתאזר בסבלנות.
העובד המשיך לבצע את עבודתו, על אף ש"איש מתנועת הליכוד לא טרח לציין בפניו שקיים קושי בנוגע להעסקתו, ושכלל אין כוונה לשלם לו תמורה עבור עבודתו כפי שהוסכם", כלשון בית הדין.
כ-8 חודשים לאחר הפסקת תשלום שכרו, זומן העובד למנכ"ל תנועת הליכוד, אשר מסר לו שלמיטב הבנתו הוא אינו נחשב לעובד התנועה, הוא לא התקבל לעבודה בתנועה, ושכלל לא ברור לו מה הוא עושה במשרדיה. זאת, על אף שהמנכ"ל אישר את דו"חות הנוכחות של העובד, שעל פיהם שולם לו שכרו במשך 7 חודשים, ולמרות שראה את העובד לא פעם במשרדי התנועה, ולא אמר על כך דבר.
בתגובה הודיע העובד לממונה עליו שאין בכוונתו להמשיך להופיע לעבודה כל עוד לא משולם לו שכר, אולם זו שוב הפצירה בו שימשיך בעבודתו, והבטיחה ששכרו ישולם בהקדם.
כחודש לאחר מכן, זומן העובד לשיחה נוספת עם המנכ"ל, בה נאמר לו שהממונה עליו כלל לא היתה מוסמכת לקלוט אותו לעבודה. הממונה מצידה המשיכה לשכנע אותו שימשיך בעבודתו בשל העומס הצפוי עקב הבחירות הקרבות.
העובד הסכים להמשיך לעבוד, עד להפסקת עבודתו בינואר 2013, יומיים לאחר הבחירות. תנועת הליכוד הציעה לעובד תשלום עבור 3 חודשי עבודה, אולם הוא סירב להצעה ועמד על דרישתו לקבל את מלוא שכרו.
התנועה טענה להגנתה בפני בית הדין שלא התקיימו יחסי עובד-מעביד, מאחר שהעובדת הבכירה לא היתה מוסמכת לקבל את העובד לעבודה בשל חוקת התנועה. עוד נטען שהעובד ידע שהוא נקלט לעבודה בחוסר סמכות, ושהוא המשיך למלא את דו"ח הנוכחות למרות שהעניין הובא לידיעתו.
"מתבייש לספר לבית הדין"
לאחר שבחן את העדויות והראיות שהוצגו בפניו, פסק בית הדין לעבודה שהעובד לא ידע שנקלט לעבודה בחוסר סמכות עד לשיחתו השנייה עם מנכ"ל התנועה.
מעבר לכך, כלל לא הוכחו הפגמים הנטענים בנוגע להעסקת העובד, שכן לא הוצגו המסמכים הרלוונטיים בנוגע לטענה לחריגה מהוראות תקנון התנועה לפי חוק המפלגות.
בית הדין הביע תמיהה על כך שבעדותו בפניו, לא ידע רואה החשבון של תנועת הליכוד להשיב לשאלה מי היה הגורם המוסמך לקבל עובדים לתנועה, ומי היה הגורם המסמך להוציא להם הודעה על תנאי העסקתם. רואה החשבון אף רמז לכך שנעשים דברים נוספים בתנועת הליכוד שהוא "מתבייש לספרם לבית הדין".
כך נפסק שהעובד זכאי לשכר עבודה וליתר הזכויות הנלוות כעובד, לרבות תשלום פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת, מאחר שהעובד הפסיק את עבודתו בנסיבות שבהן לא ניתן היה לדרוש ממנו להמשיך בעבודה, וכך התפטרותו הוכרה בדין פיטורים.
בית הדין לעבודה הבהיר שגם אילו היתה מתקבלת טענת תנועת הליכוד לפיה העובד לא גויס לשורותיה על ידי גורם מוסמך, הרי שגם אז לא היתה נדחית התביעה בשל עיקרון תום הלב, והמצג שהוצג כלפי העובד, שלא אִפשר לו לדעת שהדברים נעשו לכאורה בחריגה מסמכות.
עם זאת, בית הדין דחה את תביעת העובד לקבלת פיצוי בגין אובדן הכנסה עתידית ועוגמת נפש נוכח תקופת עבודתו הקצרה יחסית, ועקב העובדה שלא היה בעריכת השימוע כדי לשנות את פני הדברים, שכן אי תשלום שכרו של העובד נבע ממחלוקות פנימיות בתנועת הליכוד.
מסיבה זו הועמדו פיצויי הלנת השכר על 15,000 שקל בלבד, נוסף על 55,000 שקל עבור שכר העבודה, כ-8,000 שקל עבור פיצויי פיטורים, 5,500 שקל חלף הודעה מוקדמת, כ-5,000 שקל הפרשות לפנסיה, כ-2,000 שקל דמי הבראה וכן כ-5,000 שקל פדיון חופשה.
