בית הדין הארצי: "גם אם ההשתלמות תורמת למוטיבציה של העובד ומחזקת את הקשר בינו לבין מקום העבודה – לא ניתן ללמוד על עניין למעסיק בקיומה"
"השתלמויות כאלה אינן בדרך כלל פעולות נלוות לעבודתו של עובד, גם אם הן נעשות בזמן שהעובד מקבל עבורן דמי חופשה" (הדגשה במקור) – כך הבהיר לאחרונה בית הדין הארצי לעבודה.
הדברים נאמרו במסגרת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי באר שבע [ב"ל 59916-05-18], שקיבל את תביעת העובדת והכיר בפגיעה ברגלה במהלך השתלמות כפעילות נלווית לעבודתה וכפועל יוצא מכך כפגיעה בעבודה.
העובדת, בכירה ברשות האוכלוסין וההגירה, השתתפה בהשתלמות מטעם "האגודה לקידום מקצועי-חברתי של עובדי מדינה" במלון דניאל ים המלח, שעסקה בנושא התמודדות עם שינויים ומשברים, הצבת יעדים, הגשמת מטרות, וכן צמיחה מתוך הקושי.
בדרכה להתכנסות ביום הראשון להשתלמות, החליקה העובדת על מדרגות הלובי, ולאחר מכן אובחן שבר בכף רגלה. תביעתה למוסד לביטוח לאומי לדמי פגיעה נדחתה, בנימוק לפיו ההשתלמות לא אורגנה על ידי המעסיק, התקיימה מחוץ לשעות ולמקום העבודה, ולא הוכח שלמעסיק היה עניין ממשי בקיומה.
כנגד החלטה זו הגישה העובדת תביעת בבית הדין האזורי לעבודה שקיבל את טיעוניה וחייב את הביטוח הלאומי להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה, אולם ערעור על החלטה זו בפני בית הדין הארצי התקבל במלואו.
הבוסית: השתלמות חיונית
העובדת היא שיזמה את הצטרפותה להשתלמות, היא נרשמה באופן פרטי, וחויבה בדמי השתתפות בשיעור של 40% בעוד את היתר שילמה האגודה שארגנה את האירוע.
עם זאת, הממונה הישירה של העובדת סברה שמדובר בהשתלמות חיונית שיש בה כדי להועיל לה וללמד אותה איך להתנהל עם עובדים, ואישרה את השתתפותה בהשתלמות. בימי ההשתלמות העובדת קיבלה שכר מלא כנגד ניכוי ימי חופשה.
בפסיקה נקבע שגם תאונה המתרחשת במהלך "פעילות נלווית לעבודה" עשויה להיחשב כתאונת עבודה, הכל בהתאם לעוצמת הקשר בין העבודה לבין הפעילות שנעשתה בזמן התאונה.
בגדרה של "פעילות נלווית לעבודה" ייתכנו בין היתר פעולות של נופש, לימודים ואף אירועים חברתיים, ויש לבחון את נסיבות המקרה מתוך הכרה באינטרס של המעסיק באותה פעילות נלווית והכל בהתאם למבחן הסבירות.
בית הדין האזורי התייחס לכך שהמעסיק הוא שנושא בתשלום דמי החבר השנתיים לאגודה, ושיש לו אינטרס שהעובד ייצא להשתלמויות שמעשירות את הידע, ופסק שהעובדת עמדה במבחני העזר שנקבעו בפסיקה כדי להכיר בהשתלמות כ"פעילות נלווית" לעבודתה.
השתלמות כללית
ביולי 2014 פסק בית הדין הארצי [עב"ל 22661-08-12] שכדי להכריע אם יש להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה יש לבחון בשלב ראשון את מסגרת הפעילות שבה נפגע העובד ואת מידת זיקתה לעבודה, ובשלב השני ייבחן האירוע התאונתי הספציפי שבו נפגע העובד.
מעבר למבחני עזר שנקבעו בפסיקה, יש לבחון באיזו מידה קשורה ההשתלמות לעבודתו או למקצועו של העובד, העידוד שנותן המעסיק להשתלמות, וכן מידת העניין שיש למעסיק באותה השתלמות.
לאחר בחינת עובדת המקרה, פסק בית הדין הארצי שלא הוכח קשר ישיר בין ההשתלמות לעבודת התובעת. היא אמנם נרשמה להשתלמות בהמלצת הממונה הישירה, אך לא חויבה להשתתף בה. בנוסף, ההשתלמות לא נועדה לסקטור מסוים שכן מדובר בהשתלמות כללית שגם בעלה של העובדת שעובד בתחום אחר לגמרי נרשם אליה.
נוגע לליבת העיסוק?
מנהל תחום ההדרכה ברשות האוכלוסין וההגירה הסביר שהשתלמויות מטעמם עוסקות בדרך כלל בנושאים שקשורים לליבת העיסוק של הרשות, בעוד השתלמויות מטעם איגודים מקצועיים עוסקות לרוב בנושאים רוחביים שמתאימים לכלל העובדים הנחשבים לעובדי ציבור.
הממונה הישירה הסבירה שההשתלמות עשויה לסייע לכל מנהל להתמודד עם עובדים ועם אתגרים, אך הודתה בכך שההרצאות מתאימות למגוון תפקידים רחב.
על סמך שני אלה פסק בית הדין הארצי שלא היה למעסיק אינטרס מיוחד בהשתלמות משום שאינה קשורה לליבת עיסוקה של העובדת, אלא מטרתה העשרה כללית שעשויה לסייע לתפקודו של כל עובד במגוון תפקידים שונים, ולאו דווקא לעובד בתפקיד ניהול.
אין די בתרומה למוטיבציה
בית הדין הארצי ביטל את קביעת בית הדין האזורי לפיה כאשר המעסיק משלם את דמי החבר לאגודה – משמעות הדבר היא שהעובדת עומדת במבחן של מימון הוצאות ההשתלמות על ידי המעסיק.
"לטעמנו, לא די במתן הטבה כספית גרידא בדמות פעילות רווחה במסגרת חיצונית לצורך הכרה בפעילות נלווית לעבודה, שגם אם תורמת למוטיבציה של העובד ומחזקת את הקשר בינו לבין מקום העבודה – אינה מלמדת על 'עניין' למעסיק בקיומה", פסק בית הדין הארצי.
כך נפסק שקביעת בית הדין האזורי חורגת מהמבחנים שנקבעו בפסיקה, ולכן ההשתלמות שבמהלכה נפגעה העובדת אינה נחשבת ל"פעולה נלווית לעבודה", וכפועל יוצא מכך האירוע התאונתי אינו בגדר "פגיעה בעבודה".
