בחוזה ההעסקה נקבע כי המכללה רשאית לצמצם את היקף המשרה של המרצה בתנאים מסוימים. ביה"ד לעבודה פסק כי המכללה הפרה הן את החוק והן את החוזה
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק בשבוע שעבר פיצויים בגובה כ-170,000 שקל למרצה במכללה שהיקף משרתו הלך וצומצם ללא עריכת שימוע כדין ובניגוד לאמור בחוזה ההעסקה בין הצדדים.
העובד, יליד 1950, הועסק במכללה כמרצה לכלכלה ושיווק החל משנת 2005. הסכם ההעסקה האחרון עם המכללה נחתם באוקטובר 2010 למשך 3 שנים במשרה מלאה. בהסכם צוין כי במידה שלא יהיה רישום לקורס בו המרצה מיועד ללמד בו, או שהקורס יבוטל מכל סיבה שהיא – היקף המשרה יצומצם מבלי שתוטל חבות כלשהי על המכללה.
שנה לאחר החתימה הודיע מנכ"ל המכללה למרצה, מבלי לערוך לו שימוע בנושא, כי היקף משרתו יעמוד לאלתר על 92%, ובשיחה שקיים עם נציגי המכללה במהלכה מחה על המהלך הוסבר למרצה כי אין שביעות רצון מאופן עבודתו.
בא כוחו של המרצה פנה למכללה בדרישה להשבת היקף המשרה ל-100% תוך פרסום התנצלות על פגיעה בשמו הטוב, ותגובת המכללה היתה שהמרצה נמצא בהליך בירור אקדמי בנוגע לרמת ההוראה, לדרישות מסטודנטים, לשינוי ציונים ולאי שיתוף פעולה עם צוות המכללה.
ביה"ד: סיכום השימוע לא יכול לכלול מצד אחד הזדמנות לעובד לתקן את הטענות שהופנו כלפיו, ובאותה נשימה לקבוע כי ללא קשר תופחת משרתו
בפגישה נוספת שהתקיימה לאחר מכן הוסבר למרצה שצמצום היקף העבודה נבע מרמה אקדמית לא נאותה, הגשת חומר בצורה לא מקצועית, ושהתמחותו בפן המחקרי אינה שיווק ולכן הוחלט על קליטת אנשי אקדמיה שזהו תחום המחקר שלהם. בסופו של דבר הוחלט על צמצום המשרה של המרצה ל-82%.
בעקבות טעות שנגרמה בתום לב על ידי המרצה, הוא נרשם ללמד שני קורסים באותו הזמן בשני גופים אקדמיים שונים, ולאחר שהתברר שלא ניתן יהיה להחליף את השעות – הוא הודיע על ביטול שעות הקורס במכללה, והיקף המשרה ירד ל-75%.
במרץ 2013 הודיעה המכללה למרצה על כוונתה לצמצם את היקף העסקתו בשנת הלימודים הבאה בשל צרכים אקדמאים ובשל השיבוץ החופף שאילץ אותה למצוא לו מחליף. הוא הוזמן לשימוע במהלכו טען המרצה כי הוא מופלה לרעה בשל גילו מאחר שמחליפים אותו במרצים צעירים יותר, ולבסוף הודיעה המכללה למרצה כי היקף העסקתו יעמוד על 4 שעות שנתיות, כלומר 33%.
תחליף לשימוע?
בנוגע לפעם הראשונה בה צומצם היקף משרתו של המרצה ל-92%, התייחס בית הדין בהחלטתו לכך שלמרצה לא נערך שימוע, אף גורם במכללה לא התריע בפניו על כוונה זו, לא ניתן לו נימוק לכך, לא ניתנה לו אפשרות להגיב על כך, והכל נעשה ללא התראה מראש. "חתימת המרצה על מערכת השעות, שכללה כבר את ההפחתה שנעשה כנראה בהיסח הדעת, אינה יכולה להיות תחליף לשימוע, ועל כן אנו קובעים כי הצמצום הראשון במשרת המרצה נעשה בהליך לא תקין", פסק בית הדין.
בנוגע לצמצום השני בהיקף המשרה נקבע כי סיכום השימוע לא יכול לכלול מצד אחד הזדמנות לעובד לתקן את הטענות שהופנו כלפיו, ובאותה נשימה לקבוע כי ללא קשר תופחת משרתו. "בכך יש כדי ללמד כי לא משנה מה המרצה יעשה ויתקן, משרתו תמיד תופחת", נימק בית הדין את החלטתו. "החלטה זו מעיבה על כל הליך הבירור האקדמי שנעשה לעובד, ובסופו של יום מביאה אותנו למסקנה כי גם באופן שבו הופחתה המשרה בפעם השני נפלו פגמים".
"ספק בכנות מניעי המכללה"
בנוגע להסבר אותו נתנה המכללה למרצה לפיו תחום התמחותו אינו בשיווק, הביע בית הדין תמיהתו על כך שהוחלט על בסיס החלטה זו להפחית רק שעת הוראה אחת, שכן אם המרצה אינו מתאים ללמד – מתקבל על הדעת לבטל לכאורה את כל שעות ההוראה. לדברי בית הדין, החלטה בעייתית זו לא הוסברה על ידי המכללה, ומטילה ספק בכנות מניעיה.
בנוגע לצמצום השלישי בהיקף המשרה, נקבע כי הסיבה לכך נבעה מטעות של המרצה, ולכן אין להטיל על המכללה אחריות בעניין זה. צמצום המשרה האחרון נעשה כבר לאחר שתמה תקופת ההסכם בין הצדדים, ולכן הוא לגיטימי.
עוד ציין בית הדין כי בשימוע האחרון נפל פגם כיוון שאין קשר בין מה שצוין בשימוע לבין מה שנאמר בהזמנה לשימוע. "אם ההזמנה ציינה שתי עילות – צרכים אקדמיים והתנהגות לא תקינה שקשורה לשיבוץ חופף – בא השימוע ומזכיר נשכחות ומגלגל את כל התלונות מחדש כנגד העובד", נכתב בפסק הדין.
כך פסק בית הדין למרצה פיצויים בסך כ-120,000 שקל בשל הפגמים בהליכי השימוע, נוסף על פיצוי בסך 50,000 שקל בגין הפרת חוזה ההעסקה בין הצדדים. המכללה חויבה לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד בסך 15,000 שקל.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק בשבוע שעבר פיצויים בגובה כ-170,000 שקל למרצה במכללה שהיקף משרתו הלך וצומצם ללא עריכת שימוע כדין ובניגוד לאמור בחוזה ההעסקה בין הצדדים.
