17 עובדים ממחלקת המכירות בחברה לשירותי לוויין תבעו את החברה בטענה שהם זכאים לשעות נוספות. בית הדין לעבודה בתל אביב פסק שעבודת אנשי המכירות לא הוחרגה מחוק שעות עבודה ומנוחה ולכן הם זכאים לתשלום בגין שעות נוספות שביצעו, ואילו ראשי הצוותים אינם זכאים לתשלום זה מאחר שמדובר במשרת אמון. אך האם הם אכן ביצעו את השעות הנוספות הנטענות בפועל? למרות שלא הצליחו להוכיח זאת, ועדות כמה מהם לא נמצאה מהימנה, נאלץ בית הדין לפסוק להם פיצויים.
מדוע? בשנת 2008 אושרו בין היתר שני תיקונים בחוק הגנת שכר: האחד חייב את המעסיק לנהל פנקס שכר ששולם לעובדים, והשני קבע שאם המעסיק לא יציג לבית הדין לעבודה את רישומי הנוכחות מתוך פנקס שעות העבודה בתביעה שהוגשה נגדו על ידי עובד לתשלום שכר עבודה – הוא זה שיידרש להוכיח שהעובד לא עמד לרשותו בשעות העבודה השנויות במחלוקת, ולא העובד כפי שהיה נהוג עד אז. אם לא יצליח להוכיח זאת – תתקבל התביעה, כפי שקרה במקרה זה.
די בפיקוח בדוחק
בית הדין לעבודה ציין בהחלטתו שאופי העבודה של סוכני המכירות בחברת הלוויין היה עצמאי למדי. הסוכנים היו מגיעים למשרדי החברה בשעות גמישות ביותר, ומלבד שעת ההגעה של כל סוכן – המעסיק כלל לא רשם את שעות עבודתם. לאחר כשעה עד שעתיים היו יוצאים הסוכנים לפגישות עם לקוחות, וכל אחד מהם היה אדון לעצמו ותכנן את סדר יומו, שהיה גמיש ומשתנה.
"על אלו – ולוּ בדוחק – היה אפשר לפקח על עבודתם, גם כאשר סדר העבודה שלהם היה נקבע על ידם, וחרף העצמאות הרבה שקיבלו בעבודתם, שכן הקובע הוא מידת אפשרות הפיקוח", פסק בית הדין לעבודה.
יצוין כי בית הדין הארצי לעבודה פסק בעבר (ע"ע 1194/01) שסוכנים מוכרי יחידות נפש הם אדונים לעצמם, ומכאן שמדובר בתבנית העסקה עליה לא חל חוק שעות עבודה ומנוחה.
ראש צוות זכאי לשעות נוספות?
במהלך ההליך המשפטי התברר שכמה מהתובעים שימשו בתפקידי ניהול כראשי צוות. על אף שמדיניות בתי הדין לעבודה היא לצמצם את תחולת החריג בחוק על מנת שכמה שיותר עובדים ייהנו מההגנה שהחוק מעניק, במקרה זה נפסק שהחוק אינו חל על מנהלי הצוותים, מאחר שמשרתם דרשה אמון מיוחד.
המעסיק הוכיח שהעובדים לא דייקו בהצהרות שהגישו לבית הדין לעבודה, שכן חלקם תבעו שעות נוספות גם בימי חופשתם, מחלתם ואף כששירותו במילואים.
על אף שסוכני המכירות לא הצליחו להוכיח שהם אכן עבדו שעות נוספות, נאלץ בית הדין לעבודה לפסוק לכמה מהם פיצויים בעקבות תיקון החוק האמור שהביא להיפוך נטל ההוכחה.
כך יצא שכל עובד שלא שימש כראש צוות והועסק לאחר שתיקון החוק נכנס לתוקף בפברואר 2009 – קיבל פיצוי על אף שלא הוכיח שאכן עבד בשעות הנטענות.
לעובדים נפסקו פיצויים בסך כולל של 127,000 שקל: 17,000 שקל לעובד אחד, 12,000 שקל לעובד נוסף, 25,000 שקל לעובד שלישי, 13,000 שקל לעובד רביעי, 21,000 שקל לעובד חמישי, 12,000 שקל לעובד שישי, 18,000 שקל לעובד שביעי, ו-9,000 שקל לעובד שמיני.
[סע"ש 40153-07-12]