פסיקה: לא נערך שימוע אך תכליתו התקיימה, ולכן העובדת אינה זכאית לפיצוי

בפסק דין המשתרע על פני 50 עמודים, פסק לאחרונה בית הדין לעבודה בתל אביב שלמרות היעדרו של שימוע לפני פיטורים – התקיימה תכליתו, ולכן העובדת אינה זכאית לפיצוי. זאת חרף הקפדתם היתרה של בתי הדין לעבודה על שימוע לפני פיטורים לפי 12 כללי הפסיקה.

עם זאת, מאחר שלא נמסרה לעובדת הודעה ברורה ומפורשת בנוגע לפיטוריה, שבוצעו בפועל רק בדרך של אי שיבוץ לפרויקטים, נפסק לעובדת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בגובה 5,000 שקל. ומדוע הפיצוי כל כך נמוך? על כך בהמשך.

קראו עוד במעסיקולוג:
^* בית הדין לעבודה: על המעסיק להחתים את העובד על הפרוטוקול במעמד השימוע
^* פסיקה: עובד זכאי לשימוע גם בחוזה עבודה לתקופה קצובה
^* שני עובדים פוטרו ללא שימוע, ונפסק שאינם זכאים לפיצוי – שינוי מגמה?
^*פסק דין מפתיע: מועמד זכאי לשימוע גם אם טרם החלה העסקתו בפועל

העובדת טענה בין היתר שפוטרה ללא שימוע, ולכן היא זכאית לפיצוי בגובה 6 משכורות, כלומר כ-33,000 שקל. המעסיק טען מנגד שהעובדת היא זו שהתפטרה מעבודתה לאלתר, בעצם סירובה לשיבוץ חלופי לאחר שהלקוח לו נתנה שירות סירב להמשיך לעבוד מולה.

לאחר בחינת העדויות והראיות שהוצגו בפניו, אימץ בית הדין את גרסת העובדת ופסק שהיא פוטרה ולא התפטרה, אולם בכל זאת קבע כאמור שהתמלאה תכלית השימוע במקרה זה.

החלטה זו הסתמכה על פסיקה קודמת של בית הדין הארצי לעבודה [ע"ע 344/08] שניתנה במאי 2009, בה נקבע שהעובד אינו זכאי לפיצוי חרף העובדה שלא נערך לו שימוע באופן רשמי, שכן הלכה למעשה ניתנה לעובד בנסיבות אותו עניין ההזדמנות המלאה להביא את מלוא טיעוני התנגדותו לפיטוריו טרם קבלת החלטה, ואף ניתנה לו הזדמנות כנה והוגנת לשנות את ההתרשמות השלילית ממנו.

"גם בענייננו התקיים הרציונל העומד בבסיס חובת עריכת שימוע, באופן זה שניתנה לעובדת ההזדמנות המלאה להסביר את הטענות שהועלו נגדה ולנסות לשנות את החלטת המעסיק בעניינה", פסק בית הדין. "אין מחלוקת כי הקפאת עבודתה של העובדת בפרויקטים של הלקוח, ובעקבות כך גם פיטוריה, נעשו מיד לאחר האירוע ובקשר ישיר עם התנהלותה של העובדת באירוע".

הפרת נהלי החברה

העובדת הועסקה בקידום מכירות, כאשר רוב עבודתה היתה עבור לקוח מסוים של המעסיק, שסירב להמשיך לעבוד מולה. זאת לאחר שפקח מטעמו הגיע לאירוע קידום מכירות שנערך עבורו, והעובדת נצפתה משוחחת בסלולר בניגוד לנהלי החברה.

בית הדין העדיף כאמור את גרסת העובדת, לפיה לא הוצע לה תפקיד חלופי בעקבות סירוב הלקוח לעבוד עמה, ולכן נפסק שהיא פוטרה ולא התפטרה מאחר שלא שובצה לפרויקט חלופי.

עם זאת, בית הדין פסק שלעובדת ניתנה הזדמנות מלאה להשיב לטענות שהופנו כלפיה ולשנות את ההחלטה בעניינה. "העובדת ניצלה את ההזדמנות האמורה והסבירה את עמדתה ואת גרסתה להתנהלותה באירוע הן לנציגי המעסיק והן לנציג הלקוח, וזאת הן בעל פה והן בכתב, באמצעות המכתב המפורט ששלחה", ציין בית הדין בהחלטתו.

הכשל: היעדר מכתב פיטורים

חרף העובדה שהתקיים הרציונל של שיחת שימוע, נפסק שהלכה למעשה נפל פגם בפיטורי העובדת בשל אי מסירת הודעה מפורשת אודות הפיטורים.

"מוטלת על המעסיק חובה למסור לעובד הודעה מפורשת וברורה אודות מעמדו", הוסיף בית הדין. "הדברים נכונים מקל וחומר בנסיבות ענייננו שעה שהעובדת ידעה כי בשל התנהלותה באירוע הועלו כלפי טענות שונות, אולם תוצאתן הסופית של אותן טענות לא היתה ברורה לה לאשורה. הותרת עובד במעמד של 'ספק מפוטר' אינה מתיישבת עם הוגנות בסיסית ועם חובת תום הלב המוגברת שחלה במערכת יחסי העבודה. יש בהתנהלות כזו משום טעם לפגם שכן היא פוגעת בכבודו של העובד כאדם ופוגעת בנוסף באפשרותו של העובד לכלכל את צעדיו במישור התעסוקתי".

מאחר שניתנה לעובדת הזדמנות להשמיע את טענותיה במלואן טרם פיטוריה, ובשל העובדה שהרקע לפיטורים היה התנהלות לא תקינה המנוגדת לנהלי החברה, הוחלט להעמיד את הפיצוי בגין פיטורים שלא כדין על סך 5,000 שקל בלבד.

הפיצויים שנפסקו לעובדת:
1. פיצויי פיטורים בסך כ-13,000 שקל.
2. תמורת הודעה מוקדמת בסך כ-4,000 שקל
3. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 5,000 שקל
4. הפרשי הפרשות לתגמולים בסך כ-1,100 שקל.
5. פדיון חופשה בסך כ-850 שקל
6. דמי חגים בסך כ-2,000 שקל.
7. פיצויי הלנת שכר בסך 2,000 שקל.