פסיקה: היעדרות במשך 3 חודשים לא מביאה בהכרח לסיום יחסי עובד-מעביד

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר שהיעדרות עובדת למשך למעלה מ-3 חודשים ללא אישורים רפואיים לא תיחשב להפסקת יחסי עובד-מעביד.

העובדת, ילידת שנת 1956, הועסקה במשך כ-3 שנים בעבודות ניקיון, חדרנות וגיהוץ בבתי דיור מוגן לקשישים. לטענתה, היא התפטרה מעבודתה בשל מצבה הבריאותי הלקוי בעקבות כאבי גב תחתון מקרינים.

חוק פיצויי פיטורים קובע: "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו או של בן משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לעניין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים".

ואכן, מהאישורים הרפואיים שהציגה העובדת עולה כי במהלך תקופת עבודתה נזקקה לטיפול תרופתי ואובחנה כמי שסובלת משינוי מבני בתעלת השדרה, ואינה כשירה לעבודה פיזית ולהרמת משקל כבד.

העובדת נעדרה במשך חודש ימים בעקבות מצבה הבריאותי, ולאחר מכן הציע לה המעסיק לעבור לעבודות גיהוץ במכבסה, אולם היא סברה שהדבר יגרום לה להחמרה בכאבים ולא התייצבה לעבודה במשך למעלה מ-3 חודשים נוספים.

בית הדין לעבודה פסק כי על אף שהעובדת לא המציאה אישור רפואי עבור תקופת היעדרותה השנייה, לא היה בכך כדי לנתק את יחסי העבודה בין הצדדים.

זאת, מאחר שבמהלך תקופה זו המעסיק לא ביצע 'גמר חשבון' ולא הודיע לעובדת על סיום העסקתה, אלא הניח לה לשהות בחופשה ללא תשלום בת פחות מחצי שנה אשר לא מנתקת את יחסי העבודה.

כך נפסקו לעובדת פיצויי פיטורים בגובה 13,000 שקל – סכום הפיצויים אותו תבעה העובדת, ושנפסק מאחר שהמעסיק לא הגיש תחשיב מטעמו. מכאן החשיבות להגשת תחשיב חילופי למקרה בו בית הדין ידחה את טענות המעסיק, שכן אחרת התחשיב אותו מגיש העובד יאומץ במלואו באופן אוטומטי.

תשלום דמי מחלה

העובדת נעדרה מעבודתה למשך שתי תקופות ארוכות בשל כאבי גב – התקופה הראשונה היתה למשך 31 יום והתקופה השנייה למעלה מ-90 יום.

ביחס לתקופה הראשונה הציגה העובדת אישור מחלה, ולכן היא זכאית לתשלום לפי חוק דמי מחלה, אולם בגין התקופה השנייה לא הציגה העובדת אישור רפואי להיעדרות מהעבודה, ולכן על פי תקנות דמי מחלה אינה זכאית לתגמול. יובהר כי בידי העובדת היו אישורים רפואיים רלוונטיים, אך הם לא הוצגו לצורך קבלת דמי המחלה.

[סע"ש 51474-10-14]