ועדת הכלכלה אישרה אתמול (ב') פה אחד לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק למתן זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של בן או בת הזוג שהונחה על שולחן הכנסת על ידי ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) ורועי פולקמן (כולנו), אליה הוצמדו הצעות דומות של ח"כ מוטי יוגב ואיל בן ראובן.
בנובמבר 2016 אושרה הצעת החוק בקריאה טרומית בתמיכה של 79 חברי כנסת, כך שקיימת סבירות גבוהה שהצעת החוק תאושר בקרוב באופן סופי על ידי מליאת הכנסת, ותיכנס לתוקף עוד השנה.
על פי ההצעה, עובד או עובדת שבן או בת הזוג שלהם נקראו לשירות מילואים שאורכו לפחות 5 ימים רצופים, יוכלו להעדר מן העבודה למשך שעה בהגעה לעבודה או בחזרה מהעבודה, מבלי שיתבצע ניכוי משכרם.
נזכיר כי במהלך מבצע חומת מגן נקבע נוהל דומה לחוק המוצע, לפיו כל אישה שבן זוגה שירת במילואים בתקופת המבצע הייתה רשאית להיעדר למשך שעה ביום מעבודתה.
ההצעה תחול על עובדים במשרה מלאה להם ילד שטרם מלאו לו 13. עם זאת, עובד שכבר זכאי לשעת הנקה – לא יקבל שעה נוספת, ואילו עובד שזכאי לחצי שעת הנקה יהיה זכאי לחצי שעה.
הורים לילדים עד גיל 12 בשירות המדינה ממילא זכאים כבר כיום לשעת הורות, והובהר כי במקרה כזה ההצעה לא תזכה בשעת היעדרות נוספת. עובדים בשירות הביטחון בעלי צורך מבצעי מיוחד, יוחרגו לזמן מוגבל בלבד מהצעת החוק.
"נשים שבני זוגן משרתים במילואים נאלצות לשאת לבדן בנטל הטיפול במשפחה בכל תקופת המילואים, נוסף על חובותיהן במקום עבודתן", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "לא אחת הן נאלצות להיעדר מהעבודה בשל הצורך לטפל בילדים ולדאוג להגעתם למסגרות שהם שוהים בהן ובחזרה".
"חייל מילואים שיוצא והוא מוטרד ממה שקורה בביתו – התפוקה שלו היא אחרת", אמר יו"ר הוועדה ח"כ כבל. "החוק מהווה בשורה קטנה, אבל מאוד משמעותית, כי יש בה הכרה במי שנשאר לשמור על המשפחה שהיא לב ליבו של איש המילואים".
"בלי קשר לתפקידי בעמותה, אני גם בעל חברה שמעסיקה מאות עובדים", אמר בדיון אבי סייג, יו"ר העמותה למשרתי המילואים. "הבעיה היא לא של הגופים הממשלתיים שמבקשים החרגות. אנחנו ביקשנו שהעלות תושת על הביטוח הלאומי ולא בעלי העסקים. אני מבקש מהגופים הממשלתיים להראות נכונות ללכת לקראת אנשי המילואים, מדובר בהערכה מינימלית לציבור המשרתים. אני מבקש מחברי הכנסת לא לתת החרגות".
בדיון שהתקיים בהצעת החוק בפברואר השנה, אמרה נציגת איגוד לשכות המסחר, סיגל סודאי, שהאיגוד תומך בהצעה, אולם עמדתו היא שהמדינה היא שצריכה לשאת בעלויות, שכן מדובר במהלך משלים לשירות המילואים שנחשב לצורך לאומי וממומן מכספי המדינה.