השופט אורן שגב מבית הדין לעבודה בתל אביב דחה אתמול (א') תביעה של עובדת נגד הממונה עליה במשרד ממשלתי, בטענה שהאמירות בהן הודה אמנם בלתי הולמות וראוי היה שלא ייאמרו, אולם הן אינן נחשבות להטרדה מינית.
העובדת הועסקה במשרד התחבורה כמזכירה של אחד העובדים. לטענתה, מיד לאחר תחילת עבודתה עמו החל לומר לה: "איזו יפה את היום; את יפהפייה; איזה מנוצנצת את היום; את בחורה פשוט יפה", ולטענתה אמירות אלה לוו במבטים אשר גרמו לה לתחושת מבוכה.
בנוסף טענה העובדת שהיא היתה "כמו אוויר וחמצן בשבילו, והוא מחכה כל יום להגיע לעבודה כדי לראות אותי". בהזדמנות אחרת אמר לעובדת שהתלוננה שקר לה: "לא ברור איך לאישה כמוך קר", ובאחת הפעמים שנכנסה לחדר אמר לה: "איזו יפה את היום ומנוצנצת, תעשי סיבוב שנראה את היופי שלך".
העובדת הגישה נגדו תלונה במשרד, והבהירה לו שהיא אינה האובייקט המיני שלו. הוא התנצל בפניה, הסביר שלא פנתה אליו בעבר בבקשה שיפסיק, והבהיר לה שאם לא תבטל את התלונה בנוגע להטרדה המינית – הוא ידאג שהיא לא תקודם בעבודה, טענה שהוכחשה על ידו.
העובד טען בביה"ד כי הביטויים המיוחסים לו, כדוגמת "מנוצנצת" אינם נמצאים בלקסיקון שלו ושהחמיא לעובדת בנימוס ובקורקטיות על לבושה, ולא מעבר לכך.
העובד היה ממונה על העובדת, ולכן היא לא היתה צריכה להראות שהיא לא מעוניינת בהצעות או שהיא חשה מבוזה או מושפלת בעקבות האמירות שטענה שהופנו אליה מצדו על מנת שהדבר ייחשב להטרדה מינית
הטרדה מינית הנה הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, או התייחסויות חוזרות המופנות לאדם המתמקדות במיניותו, כשהמוטרד הראה למטריד שהוא אינו מעוניין בכך, או התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.
במקרה זה, העובד היה ממונה על העובדת, ולכן היא לא היתה צריכה להראות שהיא לא מעוניינת בהצעות לכאורה או שהיא חשה מבוזה או מושפלת בעקבות האמירות שטענה שהופנו אליה מצדו, על מנת שהדבר ייחשב להטרדה מינית.
השופט פסק שמדובר באמירות בלתי הולמות בנסיבות העניין, שראוי היה שלא ייאמרו במערכת יחסי עבודה, אולם הן אינן נחשבות להטרדה מינית ויש להתייחס אליהן במישור המשמעתי בלבד, כפי שנעשה.
"מתוכננת, מחושבת ומגמתית"
"לא כל אמירה בוטה, גסת רוח או שוביניסטית עולה כדי התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו", ציין השופט שגב בהחלטתו. "האבחנה וההבחנה צריכות להיעשות תוך בחינה לשונית של הנאמר ועל רקע הנסיבות וההקשר בהם נאמרו הדברים".
מעבר לכך, בית הדין לעבודה הטיל ספק במהימנות העובדת בין היתר בשל שיהוי הזמן בין השאלות שנשאלה בעדותה לבין התשובות שהציגה, והתרשם שהעובדת היתה "מתוכננת, מחושבת ומגמתית".
לכן סירב השופט לקבל את הציטוטים שייחסה העובדת לעובד כאל אותנטיים, פרט לשלוש אמירות בהן הודה. על אף שניתן להבין מדוע כל אחד מהמשפטים שבאמירתם הודה העובד עשויים להביך את השומעת הסבירה, קבע השופט שאין מדובר בהטרדה מינית.
[פלונית נ' משרד התחבורה ס"ע 43968-05-10]
<< לחצו לצפייה: פסיקה חדשה בדיני עבודה >>