בית הדין לעבודה: על המעסיק להחתים את העובד על הפרוטוקול במעמד השימוע

"על החברה כבר במעמד השימוע להחתים את העובד על פרוטוקול השימוע, למען לא יעלו טענות ממין אלו בשלבים מאוחרים יותר" – כך ציין לאחרונה בהחלטתו בית הדין לעבודה בתל אביב, בעקבות טענת העובד לפיה פרוטוקול השימוע הנו פיקטיבי ואינו משקף את ההליך כפי שהיה באמת.

החברה חויבה לפצות את העובד ב-10,000 שקל בגין הפגמים שנפלו בהליך השימוע, נוסף על פיצוי בגובה 15,000 שקל בגין לשון הרע נגד העובד בנוגע לסיבת פיטוריו.

העובד הועסק במשך כשנתיים וחצי כנהג בתחבורה הציבורית, עד לפיטוריו בעקבות חשד שלקח לכיסו כספים שהועברו מהנוסעים, באמצעות הימנעות מהנפקת כרטיס נסיעה עבורם.

4 ימים לאחר שנערך לו שימוע הוצא מכתב פיטורים, בו צוין כי העובד נחשד בגניבה ולא יוכל להמשיך בעבודתו בחברה עקב משבר אמון חמור.

תפירת תיק?

העובד טען שפיטוריו הם למעשה "מסע נקמה", כיוון שלאורך תקופת עבודתו בחברה התלונן לא אחת בפני הממונים עליו על תקלות במכונה למכירת כרטיסים, כמו גם בנוגע לנושאים כספיים כדוגמת זמני העסקה ללא תשלום ואי מתן הפסקות – עניין שהוכחש על ידי החברה, ואף לא הוכח על ידי העובד.

לטענתו, לימים התברר לו שפניותיו היו חלק מהזרזים להתארגנות עובדי החברה, והחברה ראתה בו גורם מתסיס והחלה להתנכל לו עד שיתפטר מיוזמתו, לרבות ביצוע שינויים תכופים בסידור עבודתו והעברתו בין קווים שונים באופן חד צדדי.

משהתנכלויות אלו לא צלחו, כך נטען, החברה שמה לה למטרה "לתפור לו תיק" ולהביא לפיטוריו תוך טענה מופרכת של "גניבה ממעביד" – טענה זו אף היא הוכחשה על החברה ולא הוכחה על ידי העובד.

עוד טען העובד כי בהליך השימוע נפלו פגמים רבים – למכתב הזימון לא צורפו נספחים שאפשרו לו להתכונן לשימוע כיאות, בשום שלב לא הוצגה בפניו כל ראיה או דו"ח מבקר או מסמך אחר המאמת את החשדות שהועלו כנגדו, וכן ישיבת השימוע ארכה מספר דקות בודדות במסגרתן כמעט ולא ניתנה לו הזדמנות אמיתית לשטוח את גרסתו כיאות, במיוחד לאור אווירה תוקפנית ועוינת במיוחד.

טענה נוספת שהעלה העובד היא שפרוטוקול השימוע שהועבר לו הוא פיקטיבי ואינו משקף את הליך השימוע עצמו, ושהחברה סירבה לבקשתו לערוך לו בדיקת פוליגרף כמקובל בחברה, ואף סירבה לקבל ממצאי בדיקת פוליגרף שעבר באופן פרטי.

לא הוכח שהפרוטוקול פיקטיבי

בית הדין התייחס לכך שבמכתב הזימון לשימוע, ואף במסגרת השימוע עצמו, לא הוצגו בפני העובד דוחות הביקורת, ואף לא העידו המבקרים עצמם. כך למעשה, לא ניתנה לעובד הזדמנות ממשית לבחון את הטענות כנגדו ולהתמודד מולן. התמונות שהוצגו בפני העובד במסגרת השימוע היו שחורות ומטושטשות, ולא ניתן היה למצוא בהם חיזוק לטענות החברה. כך, בשל כל הפגמים שנפלו כאמור בהליך השימוע נפסק לעובד פיצוי בגובה 10,000 שקל.

בכתב התביעה טען העובד שמיד לאחר השימוע, ומשבקשתו לטהר את שמו ולהיבדק בפוליגרף נדחתה, הוא ביצע בדיקת פוליגרף באופן פרטי ופנה לחברה בבקשה להעביר לה את תוצאות הבדיקה.

בכתב ההגנה הכחישה החברה טענה זו, אולם לאחר שהעובד הציג תמליל תיעוד שיחה עם נציגת החברה עמה שוחח בנושא – החברה נאלצה לאשר כי טענת החברה נכונה.

"גרסת העובד באשר להיותו של פרוטוקול השימוע פיקטיבי לא הוכחה", הבהיר בית הדין. "עם זאת, אנו סבורים כי היה על החברה כבר במעמד השימוע להחתים את העובד על פרוטוקול השימוע למען לא יעלו טענות ממין אלו בשלבים מאוחרים יותר".

גנב או לא?

החברה טענה להגנתה שההחלטה על סיום העסקת העובד בחברה התקבלה לאחר שהתברר מעבר לכל ספק שהעובד גנב סכומי כסף.

בית הדין הארצי פסק בעבר [ע"ע 1079/04] כי "כשמדובר בגניבה ממעביד, יש צורך במידת הוכחה מוגברת, מעבר לזו הדרושה במשפט אזרחי רגיל, היינו, מעבר למאזן ההסתברות".

השאלה האם הוכחה עבירת הגניבה ממעסיק, נדונה בפסיקה בהקשר של שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. סוגיה זו אינה רלוונטית למקרה הנוכחי, כיוון ממילא העובד קיבל פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. ובכל זאת, מאחר שמדובר בנושא רגיש שיש לו השלכות מהותיות לגבי העובד, בית הדין ניתח את מצב הדברים וקבע שהחברה לא עמדה בנטל המוגבר המוטל להוכיח שהעובד אכן ביצע עבירת גניבה ממעסיק.

"בדוננו בהוכחת עבירת הגניבה מצד העובד, יש להבחין בין אמונתם הסובייקטיבית של נציגי החברה לנוכח המסמכים שהונחו בפניהם, כי אכן התבצעה עבירת גניבה, לבין הנטל המוגבר המוטל על מעביד להוכיח בפני ערכאה שיפוטית, שהעובד עבר עבירה פלילית חמורה, נטל שהוא מעבר למאזן ההסתברות הרגיל במשפט אזרחי (הדגשים במקור – מעסיקולוג)", ציין בית הדין בהחלטתו.

"בענייננו, על יסוד המסמכים שהונחו בפניהם והצטברות נסיבות המעוררות תמיהה, היה לנציגי החברה יסוד סביר להניח כי לא מדובר בתקלה חד פעמית מצד העובד אלא בהתנהלות שיטתית של גניבת כספים", הבהיר בית הדין. "משכך אין אנו מוצאים פגם בהחלטת החברה לפטר את העובד ולשלם לו את פיצויי הפיטורים ותמורת ההודעה המוקדמת. עם זאת, במסגרת ההליך השיפוטי שלפנינו לא עלה בידי החברה להוכיח במידת ההוכחה הנדרשת, כי אכן המדובר בעבירה של גניבה ממעביד… כפועל יוצא מכך, התוצאה היא שבסופו של יום, אין בידינו לבסס ממצא פוזיטיבי שיש בו כדי להטיל על העובד סטיגמה וקלון לפיו הוא גנב כספים מהחברה".

לשון הרע

"ייחוס עבירת גניבה לאדם היא התבטאות פוגענית, וציון הדברים בטופס ההודעה לביטוח לאומי שנועד לצורך הצגתו בפני אחרים שאינם הנפגע – העובד – עונה להגדרת 'פרסום' שבחוק", קבע בית הדין.

"בנסיבות אילו ובהתחשב במאפיינים הייחודים של יחסי העבודה, פערי הכוח בין העובד למעסיק והצורך של העובד באישור המעסיק לשם מימוש זכויותיו, היה על החברה להעלות טעמים כבדי משקל להצגת סיבת הפיטורים באופן הצגתו בטופס הדיווח לביטוח הלאומי. טעמים שכאלה לא הוצגו בפנינו ולטעמנו טעם שכזה אינו בנמצא. נוכח זאת, לא עומדת לחברה טענת הגנה על פרסום התבטאות שנופלת להגדרת "לשון הרע".

בשל נסיבות המקרה, חויבה החברה לפצות את העובד בסכום של 15,000 שקל מכוח חוק לשון הרע.

[סע"ש 4189-09-14]