הצעה לתיקון חוק חופש המידע הונחה השבוע על שולחן הכנסת על ידי ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) ו-10 חברי כנסת נוספים, במסגרתה מוצע להעניק לציבור זכות לקבלת מידע גם בתאגידים פיננסים.
"נכון לחודש אוקטובר 2016 סך היקף החיסכון הפנסיוני, פיקדונות, קרנות נאמנות, תעודות סל וכספים אחרים, המנוהלים על ידי גופים מוסדיים, תאגידים בנקאיים, מנהלי קרנות נאמנות, מנהלי תיקים ומנפיקי תעודות סל עומד על למעלה מ-3 טריליון שקלים חדשים, המהווים את החלק הארי מתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "היקף כספי הציבור המנוהל על ידי תאגידים פיננסיים, פערי המידע בינם לבין ציבור החוסכים באמצעותם והסיכונים שכספי הציבור חשופים להם, מחייבים תאגידים פיננסיים לקיים אמות מידה וסטנדרטים גבוהים והדוקים לממשל תאגידי נאות. כמו כן, הם מדגישים את חשיבות קיומם של מנגנוני השגחה, בקרה ופיקוח יעילים וקפדניים וכן מערכת איזונים ובלמים נאותה בגופים אלה, ובכלל זה לעניין שקיפות התנהלותם".
יובהר שחובות גילוי ספציפיות קיימות כבר שנים רבות ביחס לתאגידים בתחום הפיננסי, כאשר על חברות הביטוח, המנהלות בין היתר את כספי הפנסיה של הציבור, חלות חובות פרסום לפי חוק ניירות ערך וחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח).
"פערי המידע בין הלקוח לתאגיד מובילים לכשלי שוק משמעותיים ולניצול לא יעיל של משאבים", מסבירים מציעי החוק. "שקיפות במידע שנמצא בידי תאגידים פיננסיים תועיל לפיכך הן בהיבטים של יוקר המחיה וצרכנות נבונה והן בהיבטים של שירות ללקוח וקידום התחרות הבריאה בין תאגידים. היות שההתנהלות היום יומית של הציבור היא עם החברות, ולא הרגולטור, יש חשיבות גדולה לאחריות ולדיווח של התאגידים עצמם".
אז מה באמת קורה שם?
נזכיר כי לפני כ-3 שבועות פרסם אגף שוק ההון במשרד האוצר דו"ח מטריד במיוחד, ממנו עולה כי קיימים ליקויים חמורים בהתנהלות ועדת ההשקעות בקרנות פנסיה, שאמונה על מיקסום התשואה של כספי החיסכון שפנסיוני של הציבור.
"ניקוי שולחן", "ראייה קצרת טווח", "שגר ושכח", "גוף ריאקטיבי" – אלו הם רק כמה מהביטויים החריפים בהם עשה האוצר שימוש בדו"ח על מנת לתאר את שמתחולל בכמה מוועדות ההשקעות.
מנתוני משרד האוצר עולה כי במהלך השנה החולפת התקבלו כ-1,200 תלונות סבירות בתחום החיסכון הפנסיוני בנוגע להתנהלות הגופים המנהלים.
לצורך הגברת השקיפות, העמיד אגף שוק ההון באוצר מחשבון דמי ניהול במוצרי הפנסיה השונים, שמטרתו לסייע לציבור החוסכים לדעת אם דמי הניהול הנגבים מהם סבירים.
מחשבונים להשוואת דמי ניהול בין החברות השונות קיימים אמנם כבר זמן רב, אולם מדובר במחשבונים מבית היוצר של גופים עסקיים, ולכן הם אינם משקפים בהכרח בצורה אובייקטיבית את הנעשה בשוק.
כך, למשל, ייתכן שחברה תשיק כלי השוואה בין מוצרים, ותכלול רק את החברות שמשלמות לה לצורך הכללתן ברשימה. מחשבון דמי הניהול של האוצר, לעומת זאת, חף מאינטרסים וכל מטרתו היא לשרת את הציבור לצורך שיפור התנאים ומִקסום קצבת הפנסיה העתידית.
<< לחצו לצפייה בכתבה: מהם השיקולים שיש להביא בחשבון בבחירת קרן פנסיה? >>
