פיצוי בגובה 5,000 שקל לעובדת שסופק לה כיסא נמוך מדי
מעסיקולוג8:06
המעסיק חויב בנוסף בכ-20,000 שקל עבור הפסקות: "גם אם נאלצה לחכות להגעת הלחמניות – זמן זה נחשב כחלק משעות העבודה, שכן מדובר בזמן בטלה שלא באשמתה"
בית הדין לעבודה בחיפה פסק לאחרונה פיצוי בגובה 5,000 שקל לעובדת שסופק לה כיסא נמוך מדי, וכך הופרה זכותה לעבודה בישיבה.
בנוסף נפסקו לעובדת כ-20,000 שקל כתגמול עבור הפסקות, לאחר שנקבע שהזמן בו המתינה להגעת הלחמניות לצורך תפקידה להכין כריכים במפעל לא נחשב לזמן הפסקה. 16,000 שקל נוספים תקבל העובדת עבור שעות נוספות, בשל עבודתה בלילה למעלה מ-7 שעות.
העובדת הועסקה בשעות הלילה במפעל להכנת כריכים כעובדת שעתית, ובסיום יחסי העבודה עמד שכרה על סך 27.5 שקל לשעה.
לטענתה, עבודתה היתה פיזית קשה, ואת מרביתה נאלצה לבצע בעמידה – בעת שחתכה ירקות ולחמים, הכינה סלטים וכריכים, נשאה ארגזים כבדים וצידניות, וניקתה את מקום העבודה.
העובדת טענה שמשטח העבודה היה גבוה ביחס לשולחן סטנדרטי, והכיסאות שהוצבו במקום לא הספיקו לכל העובדות, ובכל מקרה – הם היו נמוכים מדי ביחס למשטח העבודה.
היא ביקשה כיסא מתאים, אך לא נענתה, ולכן לטענתה המפעל הפר את חוק הזכות לעבודה בישיבה. המפעל טען להגנתו שהציב במטבח כיסאות לשימוש העובדות, שעשו בהם שימוש מעת לעת בזמן ביצוע העבודה ובזמן ההפסקה.
כיסא קבוע בהפסקה
חוק הזכות לעבודה בישיבה קובע שעל המעסיק להעמיד "לרשות עובד במקום העבודה מושב לעבודה", ולא למנוע ממנו ישיבה בזמן העבודה – "אלא אם כן הוכיח המעסיק שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה".
"מושב לעבודה" מוגדר כך: "מושב במצב תקין בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו לעובד ולעבודה המבוצעת …" עוד קובע החוק שעל המעסיק לספק לעובדים די כיסאות לישיבה בעת הפסקה מהעבודה.
במקרה זה, הוכח שבזמן ההפסקה לעובדת תמיד היה בנמצא כיסא, ולכן העובדת אינה זכאית לפיצוי גם אם מספר הכיסאות במטבח היה קטן ממספר העובדות במקום.
עם זאת, בנוגע לזמן העבודה עצמה, הכיסאות שסופקו לא תאמו את גובה משטחי העבודה במקום, ואילצו את העובדת לבצע את עבודתה בעמידה.
"אף אם יש המעדיפים לבצע עבודות במטבח ביתי בעמידה – אין ללמוד דין שווה לעבודה כזו במסגרת מקצועית, משך שעות מרובות, מדי יום, ובוודאי שלא על היכולת או אי היכולת לבצעה בישיבה", הדגיש בית הדין. "לא היתה כל מניעה אמיתית שעבודת העובדת, או למצער מרביתה, תתבצע בישיבה, לוּ היו מעמידים לרשותה כיסאות המותאמים לכך, וכזאת יכול היה המפעל לספק בנקל". כך נפסק לעובד פיצוי בגובה 5,000 שקל בשל הפרת זכותה לעבודה בישיבה.
זכאות לתשלום עבור הפסקות
העובדת קיבלה במהלך משמרת של יותר מ-6 שעות שתי הפסקות בנות רבע שעה כל אחת. בית הדין דחה את טענת המעסיק לפיה מאחר שהעובדת עבדה בלילות, ללא פיקוח, ושלטה על זמני ההפסקות שלה, הוא היה זכאי לנכות משעות עבודתה חצי שעה של הפסקה. זאת מאחר שלא ניתנה לעובדת הפסקה של חצי שעה רצופה כמחויב בסעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
גם שתי ההפסקות הקצרות נעשו לבקשת העובדת, אין לראות בהן הפסקה, כמוגדר בחוק זה, והעובדת זכאית לקבל שכר על זמן זה.
"איננו מקבלים את טענת המעסיק כי במרבית הפעמים העובדת נהנתה מהפסקה של למעלה מחצי שעה, עת חיכתה להגעת הלחמניות", הבהיר בית הדין. "טענה זו לא הוכחה, ובכל מקרה, גם אם העובדת נאלצה לחכות להגעת הלחמניות – זמן זה נחשב כחלק משעות העבודה, שכן, מדובר בזמן "בטלה" שלא באשמת העובדת, אשר נמצאה במקום עבודתה והיתה נכונה לעבוד".
המעסיק לא הציג תחשיב נגדי, ושילם ביוקר
בית הדין ציין בהחלטתו שאם מדובר היה בהמתנה קבועה, המעסיק רשאי לתת הנחיה להגיע בשעה מאוחרת יותר לעבודה, כדי להימנע ממצב בו העובדות נאלצות לחכות ללחמניות לצורך ביצוע עבודתן.
המעסיק לא הציג תחשיב נגדי לתחשיב שהוגש על ידי העובדת בנוגע לתשלום עבור ההפסקות, ולכן בית הדין פסק על פי תחשיב העובדת סך כ-20,000 שקל. "לאור מחלוקת כנה בדבר עצם הזכאות לתשלום זה, איננו מוצאים לנכון לפסוק "פיצויי הלנת שכר" על סכום זה", הוסיף.
בנוסף לכל אלה פסק בית הדין לעובדת סך כ-16,000 שקל עבור "שעות נוספות. זאת מאחר שסעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע שאורכה של עבודת לילה הוא 7 שעות, ולכן העובדת זכאית לקבל גמול עבור משמרות שנמשכו מעבר ל-7 שעות.
