בית הדין הארצי: מעסיק מחויב לאפשר לקרוב משפחה או ידיד של העובד להצטרף לשימוע
מעסיקולוג8:00
"נוכחות של בן משפחה או ידיד קרוב עשויה להקל עליו בהתמודדות עם מעמד קשה זה ולתרום לביטחונו במהלכו, ובכך יש ערך"
בית הדין הארצי לעבודה פסק לפני כשבועיים שמעסיק מחויב לאפשר לקרוב משפחה או ידיד של העובד המעוניין בכך, להיות נוכח בשימוע לפני פיטורים.
כידוע, הפסיקה קובעת שלעובד יש זכות להיות מיוצג בהליך השימוע. במקרה זה, העובד לא ביקש להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך השימוע, אך ביקש שבִּתו תהיה נוכחת.
"לטעמינו, נפל פגם בכך שהאוניברסיטה סירבה לבקשה זו ללא סיבה עניינית", פסק בית הדין הארצי. "מעמד השימוע, בו המשך ההעסקה מונח על כף המאזניים, מעצם טיבו מהווה מעמד קשה רגשית לעובד. כאשר העובד אינו מיוצג בהליך השימוע, או אז נטל הטיעון מוטל על כתפיו בלבד. במקרים אלה נוכחות של בן משפחה או ידיד קרוב עשויה להקל עליו בהתמודדות עם מעמד קשה זה ולתרום לביטחונו במהלכו, ובכך יש ערך".
"במקרה זה לא הוצגה סיבה עניינית לסירוב לאפשר את נוכחות בתו של העובד, ולכן סברנו כי נפל פגם בהליך הפיטורים", ציין בית הדין בהחלטתו. מהערה זו של בית הדין משתמע שזכות העובד לליווי על ידי קרוב משפחה או ידיד אינה מוחלטת, והמעסיק עשוי להציג סיבה עניינית שמתירה לו שלא לאפשר זאת לעובד.
נוכחות גורם מקצועי בשימוע
ומה קורה כאשר העובד מבקש שיתלווה אליו לשימוע גורם פנימי, על מנת שידבר בשבחו המקצועי? גם לבקשה זו של העובד סירבה האוניברסיטה.
"אנו סבורים כי עובד רשאי לבקש, עת שנשקלת אפשרות סיום העסקתו, כי תונח על כף הזכות גם שביעות רצון של עובדים נוספים או ממונים לשעבר עליו", הבהיר בית הדין הארצי. "יחד עם זאת, כל עוד המעסיק מאפשר שמיעת עמדות אלה טרם קבלת ההחלטה על ידו, הרי שאופן ודרך שמיעתן נתונים לשיקול דעתו בכפוף לעקרונות תום לב וסבירות".
עמדתו של "מליץ היושר" נשמעה על ידי הגורמים הרלוונטיים לפני קבלת ההחלטה בנוגע לפיטוריו, אולם ללא נוכחות העובד. בית הדין הארצי פסק שדי בכך, ובנסיבות העניין לא חלה על האוניברסיטה חובה לאפשר לאותו גורם מקצועי להיות נוכח במהלך השימוע עצמו במלואו.
הדיון נערך במסגרת ערעור על החלטת פסק דינו של בית הדין לעבודה בחיפה [סע"ש 38883-12-12], בו נדחתה רוב התביעה של העובד בעקבות פיטוריו על ידי אוניברסיטת חיפה.
בית הדין האזורי דחה את כל טענות העובד פרט לאחת, הנוגעת למייל שנשלח לגבי העובד, וכך נפסק לו פיצוי בסך כ-20 אלף שקל. על פסק הדין ערערו שני הצדדים, אולם בית הדין הארצי דחה את ערעור האוניברסיטה, וקיבל חלקית את ערעור העובד.
בית הדין האזורי פסק שלא התקיימו פגמים בהליך השימוע שמזכים את העובד בפיצוי, אולם במסגרת הערעור נפסק שלמרות קיומה של עילה עניינית לפיטורים – קיים פגם בהליך הפיטורים בכך שבקשת העובד שבִּתו תהיה נוכחת בהליך השימוע יחד עמו נדחתה. זאת נוסף לכך שאמירות שהועלו במייל, עליו נרחיב בהמשך, לא הובאו לידיעת העובד בזימון לשימוע.
"שקרן פתולוגי, נוכל ושרלטן"
על רקע סירוב העובד להעניק טיפול לחיות המשתתפות בניסוי שערך מדען אחר, בשל היותן חולות סרטן, כתבה עובדת באוניברסיטה מייל על העובד שנחתם במילים: "עוד חשוב לי לשתף אתכם בתחושות שלי, אני לא מוצאת מילים עדינות או דיפלומטיות כדי לתאר את תחושותיי, אז תסלחו לי (אִתכם אני מרגישה שיכולה להרשות לעצמי להיות כנה) נכון שהוא משמש ככלי משחק בידיו של נבו ופיתחתי כלפיו מידה קטנה של רחמים, על אף זאת הוא שקרן פתולוגי, נוכל ושרלטן". המייל הנוקב לא הובא לידיעת העובד כאשר זומן לשימוע.
בית הדין הארצי ביצע הבחנה בין טענות המיוחסות לעובד במייל זה בנוגע להיעדר מקצועיות בלבד, לבין טענות הנוגעות להיעדר יושר אישי ("שקרן פתולוגי, נוכל ושרלטן").
בית הדין הארצי הבהיר שמעסיק רשאי, בהחלטה מושכלת, לבחור את עילות הפיטורים ולזנוח חלקן, ובהתאם לכך להחליט למקד את הליך השימוע רק בעילות בגללן נשקלים הפיטורים. במקרה של בחירת טענות מסוימות בתום לב, תוך זניחת טענות אחרות, אין ככלל טעם לפגם בצמצום השימוע לעילות מסוימות, כל עוד אכן לא מובאות בחשבון טענות נוספות שלא מתאפשר לעובד להתמודד עמן במסגרת השימוע.
הנימוקים הצדיקו פיטורי העובד
במקרה הנוכחי לא שוכנע בית הדין הארצי שהליך שכזה נעשה "בזמן אמת", כלומר שהאוניברסיטה אכן החליטה בצורה מושכלת לזנוח טענות הנוגעות להיעדר יושרו של העובד.
"משכך, ברקע הדברים נותרו ככל הנראה טענות חמורות, המצדיקות כשלעצמן פיטורים, מבלי שאלה נזנחו על ידי המעסיק ומבלי שהעובד היה מודע לצורך להתמודד עמן", ציין בית הדין הארצי. "בראיה הכוללת בכך קיים לטעמינו פגם. יחד עם זאת, בהערכת עוצמת הפגם יש לקחת בחשבון כי הנימוקים המופיעים במכתב הזימון לשימוע הצדיקו כשלעצמם את פיטורי העובד, ולא ברור עד כמה הטענות הנוספות אכן נלקחו אף הן בחשבון".
בשל שני הפגמים הללו שנפלו בהליך השימוע, הוחלט להעמיד את סכום הפיצוי הכולל על 50 אלף שקל. כיוון שבית הדין האזורי כבר פסק בגין הפגם הנובע מהיעדר התייחסות להודעת הדוא"ל בשימוע פיצוי בסך של כ-21 אלף שקל – חויבה האוניברסיטה ביתרה.
