בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר פיצויי פיטורים בסך כ-400 אלף שקל לעובד שהוצא לחופשה ארוכה בתשלום לצורך בירור חשדות נגדו, מבלי שעודכן בהתקדמות הטיפול בנושא.
הובהר שהתנהלות המעסיק כמוה כפיטורים, וכך נפסק לעובד פיצוי נוסף בגובה 20 אלף שקל בגין פיטורים שלא כדין, מאחר שנעשו ללא שימוע ומבלי שניתנה לעובד הזדמנות להציג את טיעוניו.
העובד הועסק כחשב כמויות בחברה לעבודות עפר, ושכרו עמד על כ-26 אלף שקל. לאחר כ-16 שנות עבודה החברה הוציאה את העובד לחופשה ולא יצרה איתו קשר.
כעבור 5 חודשים פנה העובד את החברה וביקש לבצע גמר חשבון. בעקבות כך זומן העובד לשימוע, אולם הוא שלח בתגובה מכתב בו הודיע שכבר פוטר.
קראו עוד במעסיקולוג:
* בית הדין לעבודה: מה ההבדל בין התפטרות מוסכמת לפיטורים מוסכמים?
* העובד ביצע עבירת משמעת חמורה – מדוע לא נשללו ממנו פיצויי פיטורים?
* ועדת הכספים אישרה: לרשות המעסיק יעמדו רק 4 חודשים לדרישת כספי פיצויי פיטורים
* העובד הבהיר שאינו מעוניין לחדש חוזה, אך נפסקו לו פיצויי פיטורים בסך כ-190,000 ש"ח
לטענת העובד, שנה וחצי לפני הגשת התביעה הוא זומן במפתיע לשיחה והחלו להטיח בו האשמות לעיני שאר העובדים. לאחר מכן זומן בשנית למנהל החברה, שטען בפניו שהוא חשוד במעילה לאחר שניפח לכאורה חשבוניות של ספקים.
החברה הורתה לעובד לא להגיע לעבודה על מנת שניתן יהיה לבדוק "בסביבה נקייה" את החשבוניות. "זכותה של מעסיקה לערוך בירור אם מתעורר אצלה חשד לביצוע עבירות משמעת", הבהיר בית הדין. "משאין עסקינן במעסיק ציבורי שלגביו קיימים נהלים להשעיה, לגיטימי כי יוּצא עובד לחופשה במהלך הבירור. מהי התקופה הלגיטימית לעריכת בירור שכזה? כל מקרה ונסיבותיו. אנו נותנים אמון בעדות עד החברה כי אכן ערך בירור אולם בשל נסיבות אישיות, ההליך התמשך לאורך מספר חודשים".
ניסוח מעורפל
כאשר מעסיק מודיע לעובד שאין לו עבודה עבורו ואינו משלם לו שכר עבודה או ימי חופשה, זכאי העובד לפיצויי פיטורים וזכויות אחרות כמפוטר. אולם במקרה זה החברה הוציאה את העובד לחופשה בתשלום, ובכך נהגה כדין שכן על פי חוק חופשה שנתית – שכן למעסיק הפררוגטיבה הניהולית להוציא עובד לחופשה, בתנאי שעומדים לזכותו של העובד ימי חופשה, והעובד צבר 127 ימי חופשה.
עם זאת, החברה לא נהגה כדין כיוון שלא טרחה לעדכן את העובד בהתקדמותה בבירור או אודות הבירור. מעבר לכך, החברה לא הוכיחה שאכן נערך בירור באמצעות מומחים בעניין.
בית הדין התרשם שאילו העובד לא היה פונה לחברה – היא לא היתה מזמנת אותו לשימוע. "העובדה כי הניסוח בפניית העובד הייתה מעורפלת מעידה כי הוא אכן לא ידע מה מצבו אצל החברה", הוסיף בית הדין. "גם אם התעלם העובד מבקשת החברה לזמנו לשימוע, אין בכך כדי לשנות את העובדה כי עד לפניית העובד – לא טרחה החברה לפנות אל העובד".
כך נפסק שהחברה למעשה פיטרה את העובד, והיא חויבה לשלם לו פיצויי פיטורים בסך כ-400 אלף שקל. מאחר שפיטוריו נעשו שלא כדין, חויבה כאמור החברה לשלם לו פיצויים נוספים בסך כך בסך 20 אלף שקל.
[סע"ש 57786-03-17]