חוק הודעה לעובד: נפסק שלהיעדר חתימת העובד יש השלכה ראייתית
מעסיקולוג9:13
החוק אינו מחייב להחתים את העובד על הטופס בו מפורטים תנאי העסקתו, אך כאשר מתגלעת מחלוקת אם טופס זה הוגש לעובד – לחתימה או להיעדרה משמעות רבה
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה טענת מעסיק לפיה נמסרה לעובד כחוק הודעה בנוגע לתנאי העסקתו, על אף שמסמך זה הוצג בפני בית הדין. מפסק הדין ניתן ללמוד על החשיבות הרבה בהחתמת העובד על הטופס, למרות שאין דרישה כזו בחוק, על מנת שיהיה בידי המעסיק הוכחה שהטופס אכן נמסר לידי העובד.
חוק הודעה לעובד מחייב את המעסיק למסור לעובד הודעה בכתב בה יפרט את תנאי עבודתו, נוסף על מסירת הודעה במקרה בו חל שינוי בתנאי העבודה (ראו מסגרת).
בית הדין הארצי לעבודה פסק במאי 2011 [ע"ע 154-10] שהדרישה למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי עבודתו מהווה חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ביחסי העבודה. מטרת חובה זו היא ליידע את העובד בנוגע לכל תנאי עבודתו, לייתר אי הבנות ולמנוע מחלוקות משפטיות לגבי תנאי העבודה המוסכמים.
מילה כנגד מילה
העובד טען שבתחילת עבודתו לא נמסר לו חוזה עבודה או כל מסמך אחר בנוגע לתנאי העסקתו. מנגד הגיש המעסיק לבית הדין טופס "הודעה לעובד בדבר תנאי עבודה" עם פרטי העובד, שלכאורה נחתם על ידי החברה, אולם לא מופיעה בו חתימת העובד.
המעסיק טען שטופס זה נמסר לעובד בתחילת העסקתו, אך הוא סרב לחתום עליו. העובד הכחיש זאת, וטען כי מדובר בטופס שהוכן על ידי המעסיק לצורך הגנה מפני התביעה.
לאחר שבחן את העדויות והראיות שהוצגו בפניו, הכריע בית הדין שלא הוכחה טענת המעסיק לפיה נמסר לעובד טופס הודעה על תנאי העבודה.
בית הדין לעבודה הבהיר שלמרות שהחוק אינו מחייב את חתימת העובד על טופס ההודעה, לחתימה של עובד על הטופס יש השלכות ראייתיות, כלומר – היעדר חתימה על טופס זה מפחית ממשקלו הראייתי.
עדים לא רלוונטיים
המעסיק לא הצליח להוכיח את טענתו לפיה הוגש לעובד הטופס גם באמצעות העדים מטעמה, שכן אף לא אחד מהעדים שזומנו מטעם המעסיק לא נכח בקבלת העובד לעבודה, ואיש מהם לא מסר לו באופן אישי את טופס ההודעה לעובד.
המעסיק לא זימן לעדות עד רלוונטי שיכול היה להוכיח ממקור ראשון את טענתו, ולעניין אי הבאת עד לעדות כבר נפסק בעבר [ע"א 55/89] החזקה לפיה בעל דין לא יימנע מהבאת ראיה שהיא לטובתו. במקרה בו בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר – ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא היתה פועלת נגדו. "משבחר המעסיק שלא לזמן לעדות עד חיוני ואף מרכזי, הרי שהדבר פועל לחובתו", פסק בית הדין במקרה הנוכחי.
מאחר שהמסמך שהציג המעסיק לא חתום על ידי העובד, ואין כל הוכחה שהוא קיבל אותו לידיו, הרי שהמעסיק לא הצליח להפריך את גרסת העובד לפיה לא נמסרה לו הודעה על תנאי עבודתו. כך התקבלה טענת העובד שהופרה זכותו לקבלת הודעה בנוגע לתנאי העסקתו, והמעסיק חויב בפיצוי בגובה 2,500 שקל.
