בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק לאחרונה פיצוי בסך כ-30 אלף שקל לעובדת שפוטרה בשל היריונה כחודש לאחר תחילת העסקתה, על אף שלמעסיק פחות מ-6 עובדים ולכן חוק שוויון הזדמנויות אינו חל על המקרה.
"הרושם העולה מהדברים הוא כי הנתבעים לא היו מעוניינים בהעסקת התובעת בשל הריונה, אך בהמשך כשהבינו כי תגובתם עשויה להיות בעייתית מבחינת הוראות החוק – הודיעו לה בסופו של דבר על העסקתה", ציין בית הדין בהחלטתו. "הנתבעים לא היו מעוניינים בהעסקתה והיו נחושים לפטרה כאשר כל התנהלותם סבבה במטרה לבסס עילת פיטורים סבירה".
הכל החל כאשר העובדת הגיעה לראיון עבודה במשרד אדריכלות והנדסה לתפקיד שרטטת. בסיום הראיון נערך לה סיור במשרדי החברה, הוצגה בפניה העמדה בה תשב, ובהמשך היום סוכמו איתה תנאי השכר ויתר הזכויות.
בחלוף 4 ימים המעסיק יצר איתה קשר כדי לברר מתי תוכל להתחיל בעבודתה. לקראת סוף השיחה, אמרה העובדת למעסיק שחשוב לה להתחיל את עבודתה "ברגל ימין ובאמון הדדי" כלשונה, וסיפרה שהיא בחודש השלישי להריונה.
"זה יהווה בעיה", אמר המעסיק בתגובה והוסיף שעליו לדון בנושא עם רעייתו, מנהלת מחלקת האדריכלות בחברה, ושהוא יחזור אליה לאחר מכן עם תשובה.
"יחס מנוכר ומשפיל"
לאחר שראתה שהמעסיק אינו יוצר איתה קשר, התקשרה אליו התובעת לברר את מצב הדברים. המעסיק הסביר שהמשרה אינה רלוונטית, וטען שהוחלט לבסוף להשאיר את העובדת שהיתה אמורה לעזוב.
באותו היום פרסם המעסיק מודעת דרושים חדשה בנוגע לתפקיד זה, והמועמדת שלחה לו הודעה בווטסאפ וביקשה לדעת אם הסיבה שהוחלט לא לגייס אותה לתפקיד היא ההיריון ("האם בגלל שאני כנה ואמיתית ואמרתי שאני בהריון זאת הסיבה להתחמקות ולבסוף לאי קבלתי המשרה? חשבתם שאישה בת 30 שיש לה ילדה אחת בת שנתיים וחצי תישאר ככה??…")
רעייתו של המעסיק פנתה אליה מיד בהתנצלות, והזמינה אותה לעבוד בחברה: "המשרה עדיין אקטואלית ואני אשמח אם תרצי להצטרף אלינו. הרשמת אותי מאוד ונראה לי שנוכל לעבוד טוב ביחד. אנא עדכני אותי בהקדם, ושוב מתנצלת על העוגמת נפש שנגמרה לך". התובעת אמרה שתשמח לעבוד אצלם, התפטרה ממקום עבודתה, והחלה כעבור שבועיים לעבוד בחברה.
לטענתה, מתחילת עבודתה המעסיק ורעייתו הערימו עליה קשיים והיא ספגה מהם "תלונות רבות, חוסר סבלנות, חוסר למידה ובעיקר יחס מנוכר ומשפיל", כלשונה.
כעבור חודש זומנה לשימוע בנימוק של "אי עמידה בזמנים, חוסר ידע רלוונטי ואי קבלת ביקורת". היא הושעתה מעבודתה עד לקיום השימוע 5 ימים לאחר מכן, ובסופו קיבלה העובדת הודעה על פיטוריה לאלתר.
הפרת החוק?
חוק עבודת נשים שאוסר פיטורי עובדת בהיריון ללא היתר רגולטורי, חל רק כאשר לעובדת יש ותק של מעל 6 חודשים ולכן אינו רלוונטי במקרה זה.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לעומת זאת, אוסר על מעסיק לפטר עובדת בהיריון ללא קשר לתקופת הוותק שצברה, אם לפיטורים יש קשר כלשהו להיותה בהיריון, אולם החוק חל רק על מעסיקים להם 6 עובדים ומעלה.
על אף שבמקרה זה למעסיק יש פחות מ-6 עובדים ולכן חוק השוויון אינו חל עליו, חייב אותו בית הדין לפצות את העובדת ב-20 אלף שקל בשל הפרת חובת תום הלב כלפיה.
העובדת הוכיחה שבשעה שהמעסיק טען בפניה שהוחלט לבסוף להמשיך להעסיק את העובדת שהיתה אמורה לעזוב – אותה עובדת כבר סיימה את עבודתה בחברה. בנוסף הוכיחה שטענת המעסיק לפיה הודעת הדרושים חודשה באופן אוטומטי אינה נכונה.
בית הדין ציין בפסק הדין שהתרשם שעדות המעסיק אינה מהימנה. נוצר הרושם שבכל מהלך העסקת העובדת נקטו עמה ביד קשה ולא נעשה ניסיון אמיתי לשלב אותה בעבודה, וכך נפסק לה פיצוי נוסף בסך 12 אלף שקל בגין פיטורים שלא כדין.
המעסיק אף חויב בהוצאות המשפט של העובדת בסך 10 אלף שקל, וכן בפיצוי בסך 2,000 שקל בגין אי מסירת טופס הודעה בנוגע לתנאי העסקתה.