
מליאת הכנסת אישרה אתמול (ב') בקריאה שנייה ושלישית, בתמיכת 30 חברי כנסת, את הצעת החוק שהוגשה ביולי 2015 על ידי ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), איציק שמולי (המחנה הציוני) ו-10 ח"כים נוספים, המטילה על בעלי תפקידים נוספים במגזר הציבורי חובה להגיש הצהרת הון.
בין הבכירים עליהם תוטל החובה החדשה: שופטים, בכירים בשירות בתי הסוהר, בצבא, נציב שירות המדינה, מנכ"לי משרדים ממשלתיים, פרקליטים מדרגת סגן פרקליט מחוז ומעלה, שוטרים מדרגת ניצב משנה ומעלה, וכן בכירים ברשות מקומית – המהנדס, היועץ המשפטי, הגזבר, מנהלי המחלקות, המבקר, המנכ"ל והמזכיר.
כך למעשה מורחבת החובה להגיש הצהרת הון, החלה כיום רק על נבחרי ציבור, ובהם שרים וסגני שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות וסגניהם.
"כוח ההחלטה שמצוי בידי המדווחים על פי הצעת חוק זו והיכולת שלהם לעשות שימוש לרעה בכוח זה לצורך קידום אינטרסים אישיים שלהם או של בני משפחתם, אינו נופל מהכוח המצוי בידי נבחרי הציבור, ואין סיבה שחובת הדיווח המוטלת עליהם תהיה פחותה מהנהוג לגבי שרים וסגניהם, חברי הכנסת וראשי הרשויות וסגניהם", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.
בעלי תפקידים אלו יחויבו להגיש הצהרת הון בנוגע לנכסים ולהתחייבויות שלהם, של בני זוגם ושל הילדים הסמוכים על שולחנם. ההצהרה תוגש עם כניסתם לתפקיד, בסיום התפקיד ובתום כל 6 שנים של כהונה בתפקיד. כל מי שחל עליו החוק וכבר מכהן בתפקיד יידרש להגיש הצהרת הון בתוך 60 יום ממועד כניסת החוק לתוקף.
פרשיות שחיתות חמורות
במסגרת הצהרת ההון יפורטו ההון, הנכסים, הזכויות וההתחייבויות שיש למדווח ולבני משפחתו; המקורות והסכומים של הכנסתו והכנסת בני משפחתו; רשימה מפורטת של כל התפקידים, המשרות והכהונות שבהם מחזיקים המדווח ובני משפחתו; רשימה מפורטת של כל התפקידים, ובנוסף המשרות והכהונות שבהם החזיקו המדווח ובני משפחתו ב-3 השנים שקדמו ליום הגשת הדיווח.
דיווח זה נדרש מבעלי תפקידים שאינם ממונים באופן ישיר על ידי הציבור, ואין לציבור יכולת להדיח אותם מתפקידם אם הוא אינו מרוצה מתפקודם.
מטבע הדברים, החלטות המתקבלות על ידי גורמים אלה פחות חשופות לביקורת הציבור. מטרתו המוצהרת של החוק החדש היא למנוע חשש לניגוד עניינים, ונראה כי אחת הסיבות להגשת הצעת החוק היא כי במהלך השנים האחרונות נקשר שמם של בכירים במערכות אכיפת החוק בפרשיות שחיתות חמורות.