בית הדין לעבודה בירושלים פסק בשבוע שעבר פיצוי בגובה כ-700,000 שקל ל-3 עובדים שפוטרו בעקבות מכתב תלונה ששלחו על הממונה עליהם.
שלושת העובדים הועסקו בתחנת אל-על בשדה התעופה במילאנו כעוזרי קצין ביטחון בתקופה בה היו סטודנטים במוסדות השכלה באיטליה.
העובדים טענו שביקשו להתריע על התנהלות חמורה ומסוכנת של אחד הבכירים בפני ראשי המערכת, לאחר שניסיונותיהם להעלות את הבעיות בסולמות הרגילים והמקובלים בהתאם להיררכיה הפיקודית לא צלחו.
במכתב התלונה צוין בין היתר כי הבכיר מדבר במיניות בוטה ביותר על עובדותיו מאחורי גבן, תולה תמונות בעלות אופי מיני במשרדו המביכות ומביישות את דגל ישראל העומד לצדן, מפקיר את נשקו, בור מוחלט בנהלי עבודה, מטבעו לשקר, לטייח ולדווח על מנת לטהר את אופי ניהולו, מדרדר את יחסינו עם שלטונות השדה לשפל חסר תקדים, בעל רמה אישית נמוכה ביותר, ומהלך אימים על מי שמעז לפצות פיו ולערער את דרך התנהלותו.
עוד טענו העובדים שאותו בכיר הטיל על אחד העובדים לגלות את "החפרפרת" שיש בתחנה המדווח לגורמים חיצוניים על המתרחש. בנוסף נטען שאמר בהזדמנויות שונות לעובדים: "את הכביסה המלוכלכת אנחנו מנקים בבית.. אתה לא נפגש עם אף אחד"; "מי שיתלונן לא יהיה פה"; "לא תתערב – לא תפגע".
בעקבות התלונה, טענו העובדים, הוחלט לפטר אותם מבלי שניתנה להם אפשרות להביא עו"ד מטעמם ומבלי שניתנה להם הזדמנות לעיין בדו"ח בדיקת התלונה. זאת, תוך הפרה של חוק ההגנה על חושפי שחיתויות.
משרד החוץ טען להגנתו שבתחנת מילאנו היו מאבקי כוחות בין הבכיר לסגנו, ושמדובר למעשה במרד, כאשר התובעים "חברו יחדיו באופן בריוני והתגוללו בטענות שווא על הממונה תוך שהם 'עוקפים סמכות' ופונים לראשי המערכת במכתב תלונה".
מאחר שהתלונה לא הוגשה בתום לב, כך נטען, אין היא יכולה לחסות תחת חוק ההגנה על העובדים חושפי שחיתויות. בנוסף טען משרד החוץ שלא ניתן היה לחשוף את הדו"ח אותו ביקשו העובדים לפני עריכת השימוע, בשל חוק השב"כ האוסר זאת, מה גם שהעובדים ממילא ידעו את תוכנו. "לנוכח היחסים שנוצרו בתחנה היה הכרח לסיים את עבודתם לאלתר, כדי לנסות לשקם את עבודתה התקינה והסדירה של תחנת אל-על במילאנו", נטען בכתב ההגנה.
"התנהלות קלוקלת ומסוכנת בתחנה"
בית הדין לעבודה מצא את עדות העובדים מהימנה, ואף הביא בחשבון את העובדה שמכתב התלונה גרם למשרד החוץ לשנות את תפקידו של הבכיר, תוך שהפסיק להיות ממונה על עובדים.
הפיצוי הקבוע בחוק ההגנה על חושפי שחיתויות עומד על 50,000 שקל, והפסיקה קובעת (ע"ע 20567-11-11) שיש לפסוק סכום זה גם אם העובד הוחזר לעבודה נוכח חומרת ההפרה באותו מקרה. כך הוחלט על פסיקת הפיצויי המירביים לשלושת העובדים.
בשל סירוב משרד החוץ להציג בפני העובדים את דו"ח הטיפול בתלונה לפני עריכת השימוע, נפסק להם בנוסף פיצוי בגובה 150,000 שקל כל אחד. "כיצד יכולים הם להתגונן מפני המסקנות שאותם אינם יודעים?!" מציין בית הדין בהחלטתו. "מקריאת מכתבי הפיטורים עולה כי ההחלטה על הפיטורים הינה לנוכח המסקנה לפיה שלושת התובעים רקמו קנוניה כנגד הממונה עליהם. מסקנה זו אינה נכונה. היה זה אך ניסיונם הכן של שלושת התובעים לקרוא לממונים עליהם לבדוק ההתנהלות הקלוקלת והמסוכנת שהיתה בתחנה… השימוע שנעשה להם היה לקוי ופגום מיסודו, הואיל ולא ניתן להם להתמודד עם המסמכים והמסקנות שהיו בפני מקבל ההחלטה".
בנוסף נפסק לעובדים פיצוי בגובה 30,000 שקל כל אחד בגין הפסד שכר עד תום התקופה הקצובה, וכן הוצאות משפט משותפות בגובה 40,000 שקל.
[סע"ש 53691-05-13]