הצעת חוק להגבלת השקעות כספי פנסיה בחברה בה נערך הסדר חוב הונחה אתמול (ב') על שולחן הכנסת על ידי ח"כ מיקי לוי (יש עתיד).
במהלך השנים האחרונות אנו עדים להסדרי חוב רבים, המכונים "תספורות", מהם נהנים בעלי הון שנקלעו לגירעונות. משמעות התספורת היא קיצוץ בהיקף של עשרות אחוזים מהחובות הצבורים של החברה, גם כאשר הבעלים מחזיק בחברות נוספות הרושמות רווחיות גבוהה, עניין שגורר ביקורת ציבורית נוקבת.
רבים בציבור אינם מודעים לכך שאת המחיר לתספורות הללו משלמים בין היתר החוסכים הפנסיוניים, שכן רוב החיסכון הפנסיוני בישראל מושקע כיום באגרות חוב של חברות מסחריות – הידועות בשם 'אג"ח קונצרניות'. כלומר, בין הנושים של אותם בעלי הון הנקלעים לקשיים כלכליים מצויים הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור הישראלי. זאת, בעוד בעבר השקיעו הגופים המוסדיים באגרות חוב ממשלתיות, שנחשבות לבטוחות הרבה יותר.
"כיום לא קיימת כל מגבלה על בעל שליטה שלא עמד בהתחייבויותיו וביצע 'תספורת' חוב, להמשיך ולגייס הון באמצעות הנפקת אגרות חוב של חברות שבבעלותו, והחברות אכן ממשיכות ועושות זאת באין מפריע", אומר ח"כ לוי. "הגופים המוסדיים גם הם ממשיכים להשקיע את כספי החוסכים באגרות חוב של בעלי שליטה שלא השיבו את חובותיהם בעבר, תוך הפקרה חסרת אחריות של כספי החוסכים לידיהם של מנפיקי אגרות חוב שכבר ביצעו 'תספורות' וגרמו להפסדים כבדים בעבר, בלי שלחוסכים עצמם יש דרך אפקטיבית להשפיע על ההחלטות".
הטלת קלון כלכלי
כעת מוצע לשנות את החוק על מנת להטיל מעין 'קלון כלכלי' על מנפיקי אג"ח שלא עמדו בהתחייבויותיהם, ולהגביל רכישת אג"ח שלהם על ידי הגופים המוסדיים על מנת להגן על ציבור חוסכי הפנסיה מפני מנפיקי אג"ח שלא עומדים בהתחייבויותיהם, ובכך גם להרתיע את מנפיקי האג"ח מביצוע תספורות.
מוצע לאסור רכישת אג"ח של חברות שביצעו 'תספורת חוב' באמצעות כספי קופות גמל וקרנות פנסיה החל מהמועד בו לא עמדו בהתחייבות לפירעון, ובמקרה של הסדר חוב – במשך 10 שנים לאחר תחילת הסדר התספורת.
על פי הצעת החוק, תוענק סמכות לממונה על שוק ההון לאשר רכישת אגרות חוב של לווים שלא עמדו במועדי הפירעון במקרה בו תנאי הסדר החוב אינם מצדיקים הטלת קלון כלכלי. זאת, לצורך הדוגמא, כאשר חברה נקלעת לקשיים עקב נסיבות חיצוניות שאינן קשורות להתנהלותה הישירה, כגון מלחמה או אסון טבע.
