הגבלת האשראי לשוטף פלוס 30 במגזר הציבורי קורמת עור וגידים

ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה אתמול (ב') דיון בנוגע להצעת החוק הממשלתית להסדרת מוסר התשלומים לספקים, לאחר שאושרה בקריאה טרומית על ידי מליאת הכנסת, במטרה להגביל את האשראי ברובו המכריע של המגזר הציבורי לשוטף פלוס 30. יו"ר הועדה איתן כבל אמר שבכוונתו להעביר את הצעת החוק בכנסת בעוד כחודש וחצי.

על פי הצעת החוק, משרדי ממשלה ישלמו שוטף פלוס 30 ובעסקאות בנייה ותשתיות שוטף פלוס 70. רשויות מקומיות ישלמו שוטף פלוס 45 ובעסקאות בנייה ותשתיות שוטף פלוס 90. בעסקאות שמתוקצבות באופן ייעודי על ידי מקור חיצוני כדוגמת הממשלה, תוכל הרשות לדחות את התשלום עד לקבלת התקציב מאת המקור החיצוני.

בגופים ציבוריים, כדוגמת תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים מוסדות להשכלה גבוהה, קופות חולים, ישלמו שוטף פלוס 45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.

בין עוסקים ישולם שוטף פלוס 45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.

יחימוביץ: "אנחנו בתחתית המדד של ה-OECD והאיחורים מגיעים למספרים אימתניים. בעלי עסקים קטנים ובינוניים לפעמים מופקרים פי כמה מעובדים שכירים, אין להם חוקי מגן"

על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רק 33% מהחשבוניות לספקים במשרדי הממשלה משולמות בזמן, ו-67% אינן משולמות בזמן, בעוד 2% מהחשבוניות משולמות באיחור של למעלה מ-120 יום. מספר ימי האשראי הממוצע בישראל עומד על 97.

די למחנק האשראי

במשרד הכלכלה מסבירים שבעוד שיכולת העסקים הקטנים לספוג את ימי האשראי הרבים נמוכה – תנאי האשראי הבנקאי היכולים לתמוך בעסק הקטן נחותים ביחס לעסקים גדולים. לפי דוחות הבנקים, בשנת 2014 נדרשו עסקים קטנים לשלם ריבית בשיעור של 6.09% עבור הלוואה כספית, לעומת ריבית בשיעור של 3.04% שנגבתה מעסקים גדולים. כך יוצא שבמקום שהגופים החזקים ייקחו על עצמם את עלויות המימון בתנאים נוחים יחסית, הם מגלגלים את האשראי לפתחם של הגופים החלשים.

בנוסף, במגזר העסקים הקטנים הולכת ומתרחבת קבוצת עובדי הפרילנס, שאופי עבודתם דומה לזה של שכירים אולם תנאי העבודה שלהם דומים לאלו של העסקים, ויכולתם לספוג ימי אשראי ארוכים היא נמוכה.

"יותר מדי עסקים קטנים נסגרים בגלל מחנק האשראי הזה וצריך למצוא את הדרך לתת מקסימום של הגנה לעסקים קטנים וחדשים", אמר ח"כ כבל.

"אנחנו בתחתית המדד של ה-OECD והאיחורים מגיעים למספרים אימתניים", אמרה ח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני). "בעלי עסקים קטנים ובינוניים לפעמים מופקרים פי כמה מעובדים שכירים, אין להם חוקי מגן וגם המדינה לא משלמת להם בזמן וצריך לשים לזה סוף".

איום חוק ההסדרים

נשיא לה"ב, עו"ד רועי כהן, הזהיר כי ההצעה כוללת החרגות שיאפשרו לא לשלם בזמן בחסות החוק. "ממשלת ישראל חוקקה לפני 21 שנה חוק להסדרת תשלום לרשויות המקומיות תוך 60 יום, ומאז ועד היום היישום של החוק נדחה דרך חוק ההסדרים. אסור לתת לזה יד, חייבים לוודא שהחוק לא ידחה שוב בחוק ההסדרים הקרוב", הוסיף כהן.

"אסור שנמצא את עצמנו עם חוק שמרוב החרגות ומרוב כללים ותקנות לא יצא לפועל, ורק יגרום לנו לבזבז את הזמן", אמר בתגובה ח"כ כבל.

נציג איגוד לשכות המסחר מוטי שפירא אמר ש"כפי ש-3.4 מיליון שכירים הרגילו את כולם שמשלמים להם משכורת עד ה-10 בחודש, צריך שזה יקרה גם לבעלי העסקים, ואין להניח לחוק להתמסמס ואין לאפשר החרגות".

מנכ"ל התאחדות בוני הארץ אליאב בן שמעון מחה נגד החרגת קבלני התשתית, בטענה שלא ברור מה עומד מאחורי ההצעה לשלם לקבלני תשתית שוטף פלוס 70 כשחוזים ממשלתיים קובעים אשראי של שוטף פלוס 38. לדבריו, ההחרגה צפויה רק להחמיר את המצב.

ומה בנוגע למוסר התשלומים הקיים במגזר הפרטי? גלגלי הצדק טוחנים לאט, ויש לקוות שיום יבוא והמחוקק ייתן דעתו גם לעניין חשוב זה.