בית הדין לעבודה: הבלגת עובד מהרעת תנאים במשך כשנתיים נחשבת להסכמה
מעסיקולוג7:00
במקרה בו עובד לא מביע מחאה למשך תקופה לאחר שינוי בתנאי העסקתו, יש לראות בו כמי שהסכים לו בהתנהגותו
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לפני כשבועיים טענת עובד לפיה נוכו משכרו ללא הסכמתו ימי חופשה במשך כשנתיים, מאחר שהבלגתו נחשבת להסכמה לשינוי זה.
העובד הועסק כאיש מכירות במשך כ-15 שנה, ואחת הטענות שהעלה בכתב התביעה כנגד החברה היתה שהיא גרעה ממנו ימי חופשה שלא כדין, ושהוא זכאי להשבתם ולפדיונם עם סיום העסקתו.
במשך השנתיים האחרונות להעסקתו, כך טען, הורתה לו החברה לעבוד אחת לשבועיים בימי שישי, ובמקביל ניכתה לו מחצית יום חופשה בגין כל יום שישי בו לא עבד.
דרך המלך בהוכחת ניצול ימי חופשה היא בהצגת רישום מסודר של מועדי ניצול החופשה. עם זאת, גם בהיעדר רישום זה יכול מעסיק לנסות ולהוכיח את ניצול ימי החופשה השנתית באמצעות הרישום בתלושי שכר הנמסרים באופן שוטף לעובד.
כפי שקובעת הפסיקה [ע"ע 59799-12-13], התנאי לכך הוא שהמעסיק יוכיח שרישום ניצול החופשה השנתית בתלושי השכר משקף את המציאות, ושתלושי השכר נמסרו לעובד ב"זמן אמת", באופן שעלה בידו לבחון רישום זה ולהתייחס אליו.
במקרה זה, החברה לא הציגה פנקס ימי חופשה של העובד, אולם העובד טען שתלושי שכרו מלמדים שהחברה לא צברה לזכותו ימי חופשה כדין ושגרעה ממנו באופן לא תקין ימי חופשה להם היה זכאי. לפיכך, בית הדין הסתמך על תלושי שכרו של העובד ודוחות הנוכחות שלו לצורך הכרעה בסוגיה.
ללא מחאה?
בנוגע לניכוי של חצי יום חופשה בגין כל יום שישי בו לא עבד העובד, הרי שניתן לראות באופן ברור מדוחות הנוכחות של העובד ומעיון בתלושי שכרו שטענתו נכונה, מה גם שעדות נציג החברה בבית הדין חיזקה זאת.
בית הדין הארצי פסק ביוני 2015 [ע"ע 21920-02-13] שכאשר חל שינוי בתנאי העסקה של עובד, גם בדרך של גריעה מהם בכפוף לדין, והוא ממשיך לעבוד בתנאי העסקה החדשים משך פרק זמן ארוך ללא מחאה – יש לראות בו כמי שהסכים להם בהתנהגותו.
לפיכך נדרש בית הדין לבדוק אם העובד הסכים לשינוי, כאשר טענות הצדדים חלוקות בעניין זה. העובד טען שהתנגד ושפנה לחברה פעמים רבות, אך פניותיו לא נענו. זאת בעוד החברה טענה שבדומה ליתר העובדים, גם העובד נתן את הסכמתו לכך.
אין תמיכה ראייתית
בית הדין לא קיבל את גרסת העובד לפיה התנגד לשינוי, שכן העובד המשיך לעבוד במתכונת החדשה במשך שנתיים, דבר המעיד על הסכמה לשינוי.
בנוסף, טענת העובד לפיה התנגד לשינוי ופנה לחברה פעמים רבות לא נתמכה בכל ראיה, והעובד לא סתר את גרסת החברה לפיה העובדים הסכימו לשינוי.
למעשה, המסמך הראשון בו מוזכר עניין ניכוי מחצית יום החופשה הוא מכתב ההסתדרות, שהועבר לחברה למעלה משנה וחצי לאחר תחילת ביצוע הניכויים.
כך נפסק שהעובד הסכים לניכוי, ונדחתה תביעתו לתשלום פדיון חופשה שנתית בגין ניכוי חצי יום חופשה בימי שישי בהם לא נדרש לעבוד.
