מליאת הכנסת אישרה אתמול (ג') בקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתיקון חוק לשכת עורכי הדין להארכת תקופת ההתמחות למשך שנה וחצי, בתמיכה של 45 חברי כנסת, כאשר 8 חברי כנסת התנגדו ו-3 נמנעו.
"אנחנו רוצים שיהיו עורכי דין טובים ומוכשרים", אמר יו"ר ועדת החוקה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי). "החלק הראשון בהכשרה הוא הלימודים, אך מתברר שהלימודים הם עיוניים ויש פער גדול בין הנלמד לחיי המעשה ולמה שקורה בשטח. לכן בהכשרת עריכת דין יש שלושה שלבים; לימודים, התמחות ובחינת הלשכה".
לדברי סלומינסקי, עורכי דין רבים מנצלים את המתמחים לדברים שאין להם קשר לפעילות מקצועית, והחוק בא להפוך את ההתמחות לרצינית יותר באמצעות הארכת התקופה, נוסף על הסדרת הפיקוח על ההתמחות. זאת באמצעות מינוי שופט בדימוס או עו"ד שעומד בתנאים למינוי שופט מחוזי, שיכהן כנציב הפיקוח על ההתמחות. הנציב ייעץ ללשכת עורכי הדין בעניינים הנוגעים לפיקוח על ההתמחות במטרה להבטיח שהיא תהיה מקצועית, לרבות קביעה מהם הנושאים שמתמחה רשאי לעסוק בהם ומתן אפשרות לקנוס משרדים שלא עומדים בהנחיות.
"החוק הזה הוא לא מלא", אמר ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) "בבחינות הלשכה 60% נכשלים, ולכן ההסתייגות שלי היא בואו נעשה כמה תחנות בדרך, בדומה לבחינות של לשכת רואי החשבון. הדבר ימנע ממי שלא מתאים להשלים 3 שנים לימוד, ועוד שנה וחצי של התמחות. בסוף השנה הראשונה צריך מבחן זהה של הלשכה, וזה יאפשר לסטודנט לבחור אם להמשיך במקצוע בזמן אמת".
"הפער בין הלימודים האקדמאים לבין ההלכה בשטח גדול מאוד", אמרה ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני). "זה בא לידי ביטוי איך אתה מגיע, איך אתה כותב, איך אתה טוען, איך אתה מנתח את התיק, ואיך אתה מגיש. השינוי הזה יביא לכך שהציבור יתייחס באופן מכובד יותר למתמחים ולמקצוע. כיום לא משתלם למשרד להכשיר את המתמחה – מדובר בחצי שנה הכשרה, שאחריה נהנים מהמתמחה רק במשך חצי שנה. הארכת ההתמחות תאפשר הקלה במציאת מקומות התמחות. התיקון לא רק מחזיר את המצב לקדמותו, אלא תורם למתמחים ומשפר את ההערכה ואת היחס שיש לציבור כלפי המקצוע".
"העובדה שמרבית הניגשים למבחני לשכת עורכי הדין נכשלים אין מטרתה להקשות, אלא למקצע", אמר ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה). "המצב הוא שקשה כיום למצוא מקום להתמחות, והשתכנענו שמה שנעשה ישפר את המצב. אבל התברר שיש גם אלה שלומדים משפטים כתואר נוסף במקביל לעבודתם, והארכת ההתמחות תקשה עליהם מאוד. לכן הצענו מסלול נוסף מקוצר לקבלת תעודה, ללא יכולת הצגה בבית המשפט, אף אמרו לנו שהדבר קיים באנגליה".
ח"כ נורית קורן (הליכוד) סיפרה שהתחילה התמחות בבית המשפט, וכשסיימה אותה והתחילה לעבוד – הרגישה שחסרים לה כלים, ולכן היא תומכת בהארכת ההתמחות. "בדיונים עלה הרעיון שהפרקטיקום יאפשר לקצר את תקופת ההתמחות", אמרה, "אבל לא יתכן שיהיה אפשר לקנות בכסף את קיצור התקופה בחצי שנה".
"הארכת תקופת ההתמחות היא פשרה רקובה שהושגה בין כל הצדדים", טענה ח"כ זהבה גלאון (מרצ), שהצביעה נגד תיקון החוק. "היא הושגה כי יש פה בתוך הכנסת יותר מדי חברי כנסת עורכי דין, יש גילדה שרוצה למנוע כניסה לתוך הגילדה. הדבר הוא בלתי מתקבל על הדעת. זו פשרה, ואין לה מקום. זו סתירת לחי לצעירים שרוצים להצטרף למועדון. אתם מקשים ומעלים את רף חסמי הכניסה".