• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • סעיף 14: מדוע נפסק שפיצויי הפיטורים שהופרשו לעובדת מהווים השלמה ולא חלופה?
  • עובד חדש שמתפטר בסופ"ש יוצא ידי חובת הודעה מוקדמת?
  • משרד הכלכלה מציג: "עבודאטה" – אתר נתונים ומידע על שוק העבודה
  • בית הדין הארצי מבהיר: לא כל הפרת אמונים תביא לשלילת פיצויי פיטורים
  • פיצוי לעובדת שלא עודכנה שרשאית לבקש להישאר אחרי גיל פרישה חובה
  • פיצוי בסך 100 אלף שקל לעובד שהוסתרה ממנו הסיבה האמיתית לפיטוריו
  • פסיקה חריגה: "החלטת הפיטורים נגועה באי סבירות קיצונית"
  • לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה של 60 שעות
  • ביה"ד הארצי מבהיר: כך יש ליישם את הלכת ריעני בנוגע לשעות נוספות
  • תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת חישוב הפיצוי
  • פסיקה חריגה: מעסיק רשאי להקדים פיטורי עובדת בהיריון כדי למנוע השלמת 6 חודשי העסקה
  • העובד חויב ב-100 אלף שקל בגין הפרת חובת האמון ותום הלב
  • הודיעה שהיא בהיריון לאחר קבלתה לעבודה, תפוצה ב-30 אלף שקל בשל התנהלות המעסיק
  • נדחתה תביעת ההסתדרות לחייב מעסיק במתן מענק שנתי, שבוטל לאחר עשרות שנים
  • "הלכת התאמה": בית הדין הארצי מבהיר שמזמין שירות לא תמיד מחויב לערוך שימוע לעובד קבלן
  • בית הדין הארצי בפסיקה תקדימית: זכאות לפיצויי פיטורים – גם לידועים בציבור
  • בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת השכר נחשבת להסכמה
  • ממה מעסיקים צריכים להיזהר כשמועמד משתף מיוזמתו במידע רגיש?
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • פיצוי חריג בסך כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מתפקידה משיקולים זרים
  • פסיקה: לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילת התעמרות בין עובדים
  • גילתה שהמנהל הקודם קיבל שכר גבוה יותר, תקבל פיצוי בגובה כ-160 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מהתפקיד משיקולים זרים
  • הבוס ענה לטלפון במהלך השימוע, בית הדין קבע שהדבר מצביע על חוסר פניות
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • מועמד בן 43 יקבל פיצוי כי נשאל לגילו בריאיון, למרות שהסגיר מרצונו את הגיל בקו"ח
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » רגולציה » פסיקה בדיני עבודה » הורחבה סמכות בית הדין לעבודה להאריך מועד להגשת ערעור

הורחבה סמכות בית הדין לעבודה להאריך מועד להגשת ערעור

מעסיקולוג 03/10/2017 7:27

בית הדין הארצי שינה מההלכה הנהוגה, וקבע שלבתי הדין לעבודה סמכות להאריך מועד הקבוע בחיקוק להגשת ערעור על החלטה של גוף מעין שיפוטי

הארכת מועד להגשת ערעור

בפסק דין המשתרע על פני כ-60 עמודים, שינה בשבוע שעבר בית הדין הארצי לעבודה מההלכה הנהוגה, וקבע שניתן לראות בתקנה 125 (ראו מסגרת) מקור עקרוני לסמכות בתי הדין לעבודה להאריך מועד הקבוע בחיקוק להגשת ערעור על החלטה של גוף מעין שיפוטי. זאת בתנאי שאותו חיקוק לא שולל אפשרות לדחיית המועד האחרון להגשת הערעור באופן מפורש או במשתמע.

מבולבלים? אל חשש, הנה שתי דוגמאות שיעשו לכם קצת סדר: קחו למשל החלטה של ועדה רפואית לעררים של הביטוח הלאומי בנוגע לקביעת נכות. כשמדובר בשאלה משפטית, התקנות קובעות שניתן לערער על החלטה זו לפני בית דין אזורי לעבודה תוך 60 ימים מהמועד שבו נמסרה ההחלטה למערער.

או למשל תקנה אחרת, שקובעת שתובענה נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי תוגש לבית הדין לעבודה תוך 12 חודשים מהמועד שבו קיבל המבוטח את החלטת הביטוח הלאומי שעליה הוא מבקש להשיג.

מדובר בשתי תקנות שלמעשה לא מתייחסות לאפשרות להאריך את המועד הקבוע בהן. וכאן עולה השאלה בה נדרש לדון בית הדין הארצי – האם "שתיקת" התקנות בנוגע להארכת המועד מקנה לבית הדין לעבודה סמכות להאריך את המועד מעבר לקבוע בהן? כלומר מעבר ל-60 ימים בתקנה הראשונה ומעבר ל-12 חודשים בתקנה השנייה?

הדיון המשפטי החשוב הזה מתבסס למעשה על הפרשנות שיש לתת לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) בנוגע להארכת מועדים:

תקנה 125

"בזהירות ובמתינות"

היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש) התבקש לחוות את דעתו בנושא, והציג בפני בית הדין הארצי את עמדתו לפיה במקרים חריגים ויוצאי דופן, בהיעדר הוראה בחוק המסמיך שיש בה כדי לשלול אפשרות זאת, מוסמך בית הדין לעבודה להאריך מועדים הקבועים בחיקוק. היועמ"ש סבור שיש להפעיל סמכות זו בזהירות ובמתינות, כדי למנוע תוצאה קשה או בלתי צודקת שלא ניתן להשלים איתה, ורק כשהאיחור בהגשת ההליך לא היה בשליטת בעל הדין המבקש את הארכת המועד.

"מגמה זו של גמישות במועדים, יכול ותתיישב עם התפיסה שביסוד תקנה 125 לתקנות, אשר על פי לשונה חלה על כל מועד שנקבע בחיקוק", ציין היועמ"ש בחוות דעתו.

מדברים אלה עשוי להשתמע שהיועמ"ש תומך בפרשנות תקנה 125 כמקור להארכת מועדים הקבועים בחיקוק. עם זאת, היועמ"ש סבור שגם כאשר אין בדבר החקיקה הרלוונטי הוראה השוללת את סמכותו הטבועה של בית הדין להאריך מועד הקבוע בחיקוק – לא נובע מכך בהכרח שעל בית הדין לעבודה לעשות שימוש בסמכות זו.

כפיפות לאמות מידה שנקבעו בפסיקה

לאחר שבחן את עמדת היועמ"ש, וכן את התייחסות המוסד לביטוח לאומי לעמדה זו, פסק כאמור בית הדין הארצי שניתן לראות בתקנה 125 מקור עקרוני לסמכות בית הדין להאריך מועד הקבוע בחיקוק להגשת ערעור לבית הדין האזורי על החלטתו של גוף מעין שיפוטי, כל עוד החיקוק לא שולל את האפשרות הזו.

עוד נפסק שבמקרה בו לא חלה תקנה 125, במקרים חריגים ונדירים בלבד, עשוי בית הדין לעשות שימוש בסמכותו הטבועה ולהאריך מכוחה את המועד להגשת הליך. כל זאת על פי אמות המידה הקבועות בפסיקה, וכל עוד הדבר לא נשלל במפורש. כמובן שסמכות זו תהיה רלוונטית במקרים בהם מתבקשת הארכת המועד להגשת הליך לגוף שאינו בית הדין לעבודה, אלא גוף מעין שיפוטי אחר, שהרי בעת הגשת הליך לבית הדין לעבודה הסמכות הרלוונטית ממילא תהיה תקנה 125.

במקרים בהם לפי כללי הביקורת המינהלית נפל פגם בעמדת הרשות, הביקורת המינהלית של בתי הדין על החלטה להעלות טענה נגד איחור בהגשת ערעור מאפשרת אף היא, בעקיפין, להאריך מועדים.

ומה בנוגע להארכת מועד להגשת תביעות בבית הדין לעבודה? הפעם בית הדין הארצי לא מתייחס לעניין זה, וכך למעשה השאלה נותרה פתוחה.

[דולאני נ' המוסד לביטוח לאומי | עב"ל 33351-11-12]

<< לחצו לצפייה: פסיקה חדשה בדיני עבודה >>

עקבו אחרינו בפייסבוק לקבלת עדכונים נוספים.
גם כשהלכת סנונית השתנתה – מעסיקולוג עדכן לפני כולם:
שינוי הלכת סנונית

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • ערעור המעסיק התקבל: לבית הדין האזורי לא היתה סמכות לפסוק הוצאות משפט
    ערעור המעסיק התקבל: לבית הדין האזורי לא היתה סמכות לפסוק…
  • פסיקה: לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילת התעמרות בין עובדים
    פסיקה: לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילת התעמרות בין…
  • ערעור המעסיק התקבל, בית הדין הארצי חלק על הקביעה שהמעסיק התנהל בחוסר רגישות כלפי העובדת
    ערעור המעסיק התקבל, בית הדין הארצי חלק על הקביעה שהמעסיק…
  • בית הדין לעבודה הורה למעסיק להשיב סרבנית חיסון קורונה לעבודה
    בית הדין לעבודה הורה למעסיק להשיב סרבנית חיסון קורונה לעבודה
  • בית הדין לעבודה חייב את החברה לחשוף את גובה המשכורת של העובדים
    בית הדין לעבודה חייב את החברה לחשוף את גובה המשכורת של…
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
    בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • בית הדין לעבודה: סכסוך משפחתי אינו שיקול לגיטימי לפיטורי עובד
    בית הדין לעבודה: סכסוך משפחתי אינו שיקול לגיטימי לפיטורי…
  • בית הדין לעבודה: "קשה שלא להעריך העובדת שהתפטרה בעקבות המצפון"
    בית הדין לעבודה: "קשה שלא להעריך העובדת שהתפטרה בעקבות…
  • בית הדין לעבודה מבהיר: מהן חובות עובד שנקרא לשירות במילואים?
    בית הדין לעבודה מבהיר: מהן חובות עובד שנקרא לשירות במילואים?
  • בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת השכר נחשבת להסכמה
    בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת…
  • בית הדין לעבודה: ספק אם יממה זהו זמן מספיק לצורך הכנה לשימוע
    בית הדין לעבודה: ספק אם יממה זהו זמן מספיק לצורך הכנה לשימוע
  • בית הדין הארצי לעבודה: עובד זכאי לדמי מחלה גם אם השלים את שעות היעדרותו
    בית הדין הארצי לעבודה: עובד זכאי לדמי מחלה גם אם השלים את…
בית הדין לעבודה

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2022

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס