פסיקה: התפטרות בסערת רגשות אינה בהכרח תקֵפה משפטית
מעסיקולוג10:12
בעקבות שיחה עם המנהל הכריזה העובדת בצעקות שהיא מתפטרת, עזבה בסערה את המשרד, ואף הודיעה לעובדים נוספים על התפטרותה. אחרי יומיים התחרטה, ונקבעו לה פיצויים בגין אי עריכת שימוע כדין
בית הדין לעבודה בירושלים פסק בשבוע שעבר שהודעתה הנסערת של עובדת בנוגע להתפטרותה מהחברה אינה נחשבת לפיטורים, ושהחברה לא עמדה במחויבותה לערוך לה שימוע כדין.
העובדת הועסקה החל משנת 1991 בחברה המנהלת מעונות לדיור מוגן לקשישים במשך כ-22 שנים. בתחילת דרכה הועסקה כעובדת ניקיון, לקראת סוף שנות ה-90 מונתה למנהלת המטבח, ובשנת 2012 החלה בתקופת ניסיון בתפקיד חדש כמנהלת השירות לדייר.
במסגרת המינוי הובטח לעובדת שאם תקופת הניסיון לא תעלה יפה, היא תוכל לחזור לתפקידה כמנהלת מטבח. הנהלת החברה החליטה שהעובדת אינה מתאימה לתפקיד, והוחלט למנות את העובדת למנהלת משק בתנאי עבודה זהים.
התפטרות או חופשת מחלה?
כעבור זמן מה זומנה העובדת לשיחה בה עומתה עם טענות בנוגע ליצירת אווירה לא נעימה ביחסיה עם עובדים ועם דיירים ואי קבלת מרות מהממונה עליה. בתגובה צעקה העובדת שהיא מתפטרת, יצאה מהחדר, עדכנה עובדים נוספים על החלטתה להתפטר, ולא הגיעה למחרת לעבודה.
למחרת השיחה שיגר המנהל לעובדת הודעה בה ביטא צערו על החלטתה להתפטר ועל הסגנון הבוטה בה דיברה, והודיע על קבלת התפטרותה. עם זאת, העובדת הודיעה בתגובה שמדובר באי הבנה, שכן לדבריה כלל לא התפטרה ורק יצאה לחופשת מחלה.
בית הדין: ניסיון החברה לקבע מצב משפטי מדומה של התפטרות נועד לדחוק את העובדת למצב משפטי נחות כאילו היא ניתקה את יחסי העבודה, וכעת החברה פטורה לכאורה מכל חובה הנוגעת ליחסי עובד-מעביד
כעבור 4 ימים, בעודה בחופשת מחלה, זומנה העובדת לשיחה נוספת והוחלט שהיא תצא לחופשה במשך חודש במהלכה תחליט אם היא מעוניינת לעזוב את החברה או להיענות לתפקיד שיוצע לה. כעבור כ-3 שבועות, במהלכם התקיימו שיחות נוספות בנושא, הודיעה לה החברה על הפסקת עבודתה בשל חוסר יכולת לשבץ אותה לתפקיד בבית האבות.
"לדחוק את העובדת למצב משפטי נחות"
לאחר שבחן את העדויות ואת הראיות שהוצגו בפניו, פסק בית הדין לעבודה כי "אין ספק שהודעת ההתפטרות שניתנה על ידי העובדת לא עמדה בתנאים למתן הודעת התפטרות אפקטיבית, שפועלה המשפטי הוא סיום יחסי עבודה, וזאת בשל כך שמדובר בהודעה שניתנה בעידנא דריתחא (בזמן כעס – מעסיקולוג), ללא גמירות הדעת הנדרשת שממנה ניתן להסיק באופן סביר על כוונת צד ליחסי עבודה להביא לסיומם".
עוד ציין בית הדין לעבודה כי העובדת הבהירה בסמוך לאירוע שלא היתה לה גמירות הדעת הנדרשת למתן הודעת התפטרות תקפה בכך שהמציאה אישור מחלה, ולכן לא היה מקום לכך שהחברה תתייחס לעובדת כאל מי שהתפטרה.
ניסיון החברה לקבע מצב משפטי מדומה של התפטרות, הוסיף בית הדין לעבודה, נועד לדחוק את העובדת למצב משפטי נחות כאילו היא ניתקה את יחסי העבודה, וכעת החברה פטורה לכאורה מכל חובה הנוגעת ליחסי עובד-מעביד. עם זאת, בית הדין ציין כי החברה עשתה מאמצים אמיתיים להימנע מסיום העסקת העובדת, והלכה לקראתה כברת דרך.
מאחר שהתקיימה לאחר הודעת העובדת פגישה נוספת אותה כינה המנהל "ניסיון לצאת מהמשבר שאינו מבטל את המכתבים הקודמים", תוך ניסיון להציג את הפגישה ככזו הנערכת לפנים משורת הדין – לא ראה בכך בית הדין עריכת שימוע כדין בו ניתנה לעובדת זכות טיעון ממשית. כך נפסקו לעובדת פיצויים בסך 26,500 שקל, שהנו סכום השווה ל-3 משכורות.
