התנגדות חריפה בכנסת למיסוי פיצויי פיטורים: "פגיעה גם במעסיק וגם בעובד"

דיון סוער התקיים השבוע בוועדת הכספים של הכנסת בנוגע להצעה לשינוי מדיניות המס על פיצויי פיטורים מתוך חוק ההסדרים הממתין לאישור הכנסת. ח"כ דב חנין (חד"ש) קרא לא להסתפק בקיום דיונים בכנסת, ולהכריז על סכסוך עבודה כללי במשק.

על פי ההצעה, התקרה להטבת המס על הפרשות המעסיק לפיצויי פיטורים תעמוד עד ל-3 פעמים השכר הממוצע במשק, ומעל לתקרה זו ישולם מס פרוגרסיבי, מהלך שצפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-680 מיליון שקל לשנה.

בנוסף מוצע שהמעסיק לא יהיה רשאי למשוך חזרה כספים שהופרשו לצורך פיצויי פיטורים במקרה של התפטרות העובד או בנסיבות שאינן מזכות בתשלומי פיצויים.

חברי הקואליציה והאופוזיציה בוועדה הביעו התנגדות נחרצת להצעת החוק, ודרשו לפצל את ההצעה מחוק ההסדרים. "מדובר בחוק קשה ומורכב שקשה לראות בטווח זמן קצר וללא דיון מעמיק את כל ההקשרים שלו ואת הבעיות שעשויות להתעורר, מעבר לפגיעה אפשרית בעובדים", אמר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה).

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), פנתה לאנשי האוצר ואמרה בציניות: "מצאתם את הרגע האידיאלי להטיל מיסוי על אדם, ברגע הכי קשה, כשהוא מפוטר. זו פגיעה בשדרה המרכזית של העובדים במשק בהינף יד, בחוק ההסדרים, ללא כל ההצדקה. אם רוצים להעלות מסים – בבקשה, אך ברגע הפיטורים של אדם שבו הוא נזקק לכל שקל והסיכוי שיימצא עבודה ככל שמתקדם בגיל הולך וקטן. מיסוי פיצויי פיטורים הוא דבר שיש להתנגד לו בכל תוקף".

"מצגות מתייפייפות כאילו מדובר בטובת העובדים"

"ההצגה כאילו מדובר במיסוי פיצויי פיטורים לאנשים מהעשירונים העליונים היא שקר", טען ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני). "הרי האנשים האלה לא מרוויחים את השכר הזה לכל אורך חייהם, אלא רק במהלך השנים האחרונות. לעתים הם היו אולי מובטלים בשנה קודמת, אך זה לא מעניין את האוצר. כל הסיפור הוא שרוצים לשים את היד על כספי העובדים, ורק מציגים מצגות מתייפייפות כאילו מדובר בטובת העובדים".

"מדברים בסכומים של ברוטו. יש כאן כפל מס, כי מבקשים להטיל מס שולי בכל חודש, הפסד בממוצע של 600 שקל בחודש, ובסוף התהליך יש מס נוסף בשיעור של 15% על אותן הפקדות", הסבירה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו). "מנגד, מספרים שנסיים את השנה עם עודפי גבייה של 10 מיליארד שקל. אז מדוע יש צורך למסות את העובדים, ועוד בזמן הכי קשה של פיטורים, כאשר פעמים רבות הם נדרשים לתשלומי משכנתא והוצאות רבות? רוצים למסות אותם כדי למלא חור שלא ברור אם בכלל קיים, כשיש גביית מיסים עודפת. עובדים עלינו כאילו מדובר בהטבה, בעוד שיש כאן פגיעה קשה בעובדים".

"הצלחתם ליצור שוויון בפגיעה גם במעסיק וגם בעובד", אמר לנציגי האוצר ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו). "מהות פיטורי פיצויים היא לעודד מעסיקים לא לפטר בתקופות קצת קשות, וכאן בעצם ברגע שיש עונה לא טובה – הם ימהרו לפטר. אם מכריחים את העובד חסוך – מדוע גם מאלצים אותו לשלם מס? תנו לו לנתב את הכסף בדרכים שנראות לו, ואז תמסו את הכספים. ואם מחליטים לנקוט במהלך כזה – יש להחיל אותו גם על בעלי פנסיה תקציבית. לא יתכן שמי שסוחבים על עצמם את הפנסיה הצוברת יממנו את הפנסיה התקציבית".

"מתכתב עם הגבלת שכר בכירים"

חברת הכנסת היחידה שהביעה עמדה שונה היתה ח"כ רחל עזריה (כולנו): "כל דבר שמדבר על העלאת מיסים או ויתור על פטור תמיד יעורר סערה, אך אני מסתכלת על ההוצאות לפי הכנסה ורואה שמדובר פה בבעלי שכר גבוה. גם לא מדובר בהוצאה מיידית אלא על הפיצויים שהמעסיק נותן לעובד ורק הגבלת גובה הפטור. הוחלט שממסים את בעלי ההכנסות הגבוהות. זה לא בפיטורים! לא יתכן שאנחנו בדיון הזה נגן על בעלי הכנסה של 55,000 שקל ומעלה שלא יוציאו 100 שקל בחודש. בעלי הכנסת של 37,000 שקל יידרשו לשלם מדי חודש 34 שקל. האחריות שלנו כחברי כנסת היא לדאוג לכלל הציבור הישראלי, ולא לדאוג למי שכמו בבית הזה מרוויחים משכורות גבוהות מאוד. בעיני זה מתכתב עם הגבלת שכר בכירים".

רועי מימרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה, ציין כי "ממסים עובדים שמשתכרים שכר גבוה, אך לפרק קצר יחסית בגיל 45-50 נפלטים ועוברים למקום אחר. צריך להסתכל על ההכנסה המצטברת לאורך שנים. גם רבים מאנשי ההייטק לא עובדים במשך זמן רב, ולפעמים אפילו מושכים מכספיי הפנסיה. לכן אני מציע שיהיה פי ארבעה מהשכר הממוצע, ואפילו יותר. ודאי לא פי שלושה".

ח"כ גפני הבהיר שהצעת החוק לא תוצא מחוק ההסדרים, אך יתכן שחלקה הראשון יבוטל ויישאר מיסוי רק על למעלה מ-50,000 שקל. "מן הדין לשבת עם כל הגופים כי יש כאן שינוי סדרי בראשית ביחסי עובד-מעביד", אמר גפני. החוק הזה במתכונתו הנוכחית אין לו רוב בוועדת הכספים, אפילו אני אצביע נגדו. אני רוצה שהוא יעבור עם הסכמות, אם לא יפוצל ונמשיך לדון בו אחרי התקציב".