"שוכנענו שהעילה המרכזית לסיום יחסי העבודה היתה העובדה שהעובדת נצפתה מטיילת ומבלה בזמן חופשת מחלה" – כך פסק לאחרונה בית הדין לעבודה בבאר שבע, ודחה את טענת העובדת לפיה פוטרה בעקבות טיפולי פוריות שעברה.
במסגרת השימוע שנערך לעובדת, הוצגו ממצאים שנאספו על ידי חוקרים פרטיים ששכר המעסיק בנוגע לבילויים בהם היתה בימים בהם דיווחה על מחלה, ושביקשה לקבל עבורם דמי מחלה.
בנוסף לשלילת פיצויי הפיטורים מהעובדת, נפסק שגם אינה זכאית לתשלום חלף הודעה מוקדמת, וכמובן שאינה זכאית לדמי מחלה בימי היעדרותה – בה נצפתה מטיילת ללא כל מגבלה פיזית.
קראו עוד במעסיקולוג:
* חופשת מחלה פיקטיבית: העובד נצפה מבלה בזמן חופשת מחלה, יקבל פיצוי בשל פיטורים שלא כדין
* המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
* העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
* פיצוי בגובה 50 אלף שקל לעובד שפוטר בחופשת מחלה
* בית הדין לעבודה: מעסיק שמשלם לעובד פדיון חופשה בתקופת העבודה מסתכן בתשלום כפול
חוקרים פרטיים בחסות המעסיק
העובדת הועסקה למעלה משנה כנציגת שירות לקוחות טלפוני, ולאחר פיטוריה הגישה נגד המעסיק תביעה בסך כולל של כ-200 אלף שקל. לטענתה, מאז שעדכנה את המנהלת הישירה שלה שהיא בטיפולי פוריות חל שינוי ביחסה אליה: המנהלת הביעה חוסר שביעות רצון בנוגע לימי מחלה בהם שהתה העובדת, והתלוננה על כך בפני עובדים אחרים. לאחר שובה מחופשת מחלה, זומנה העובדת לשימוע שנערך יום למחרת, ולא צוינו בו הסיבות לעריכתו כפי שמחייב הדין.
עוד טענה העובדת שבמהלך השימוע, אליו לא ניתנה לה שהות להתכונן מראש ובמהלכו לא ניתנה לה זכות טיעון, התברר לה שהחברה בלשה אחריה באמצעות שני חוקרים פרטיים, שעקבו אחריה ואחר בעלה בימי היעדרותה בהם דיווחה שהיא חולה.
העובדת הודתה שבימי המחלה היא אכן נסעה לכותל, וטענה שעשתה זאת כדי להתפלל להצלחת טיפולי הפוריות, ורק עצרה לקנות אוכל ומצרכים הדרושים לניהול משק הבית.
סינוסיטיס וחשד לדלקת ריאות?
החברה טענה מנגד שהעובדת היתה היחידה שעבדה במוקד השירות הטלפוני, והיא גילתה חוסר רצינות כלפי העבודה, תוך היעדרויות ואיחורים תכופים. בנוסף טענה החברה, שהעובדת ניצלה את זכויותיה לתשלום ימי מחלה באמצעות תרמית, והציגה בזמן אמת אישורי מחלה חסרים.
בשלב מסוים התעורר חשד בנוגע לאמינותה, שנעדרה למשך כשבועיים מהעבודה בשל מחלה, והחברה הסבירה שהעדיפה לבדוק את החשד כדי לא להיטפל אל העובדת בהאשמות שווא. כך שכרה החברה שירותי חקירה פרטית, שצפו בעובדת מטיילת ברחבי הארץ עם בן זוגה בזמן ימי מחלה שהוצאו בגין מחלת סינוסיטיס וחשד לדלקת ריאות. בעקבות כך, זומנה העובדת לשימוע במסגרתו טענה להגנתה שאינה מחויבת להישאר בבית בימי מחלה.
החברה טענה שהעובדת פוטרה בשל חוסר אמון שנוצר כתוצאה מהגילוי, וכן בעקבות חוסר שביעות רצון מתפקודה. החברה הודתה שהעובדת אכן עדכנה שעליה להיעדר למספר שעות מהעבודה בעקבות פגישת ייעוץ לפוריות, אולם לאחר מכן הודיעה שהחליטה לא להתחיל בטיפולי הפוריות, ומכאן שהעובדת כלל לא היתה בטיפולי פוריות במועד פיטוריה.
בית הדין קבע שהעובדת לא הוכיחה שמסרה לחברה לפני פגישת הייעוץ או לאחריה כל מסמך רפואי או אישור אחר להליך של טיפולי פוריות, לרבות בדיקות שהיא עוברת או שהתכוונה לעבור, ואף לא טענה זאת במעמד השימוע שנערך לה או לאחריו.
נפסק שהחברה הוכיחה את גרסתה לפיה הרקע לפיטוריה ומוקד הסכסוך החל עוד בטרם הודעת העובדת הנטענת על טיפולי הפוריות, ושמדובר בתוצר היעדרויותיה הרבות של העובדת.
הפגמים בהליך הפיטורים
בית הדין דחה את תביעת העובדת לפיצוי מאחר שהליך השימוע לא נערך כדין, והבהיר שגם אם נפלו פגמים בהליך השימוע – אין משמעות הדברים שהעובד זכאי בהכרח לפיצוי.
במכתב הזימון לשימוע לא צוין מדוע החברה שוקלת את פיטורי העובדת, ובנוסף לא ניתנה לעובדת שהות להתכונן לשימוע ולערוך את טיעוניה. בית הדין הביא בחשבון את עדות העובדת בחקירתה הנגדית, בה הודתה שידעה היטב את הזכויות המגיעות לה כעובדת, מה גם שהיתה מיוצגת באותה העת בהליך משפטי אחר נגד המעסיק הקודם.
"בנסיבות אלה שוכנענו שממילא הפגמים שנפלו לא היה בהם לשנות מתוצאת פיטוריה של העובדת, שניצלה ימי מחלה וביקשה שישולם שכרה בעוד שהיא יוצאת מביתה ונצפית מבלה במספר רב של מקומות, לרבות מרכזי קניות ובכותל המערבי בירושלים", נימק בית הדין את החלטתו.
מהקלטת שיחת השימוע שנערכה על ידי העובדת, עולה שהעובדת לא נתנה הסברים משכנעים למעשיה, לא ניסתה לשכנע להמשיך את העסקתה בחברה, וגם לא טענה שהיא מצויה בהליכי טיפולי פוריות. "באופן זה התרשמנו שהעובדת רצתה לסיים את יחסי העבודה, ובחקירתה הנגדית אישרה שחיפשה מקום עבודה אחר", הוסיף בית הדין.
[סע"ש 8591-02-18]