בית הדין: העובדה שהעובדת לא שלפה במעמד השימוע את "הקלף המנצח" מעוררת תמיהה
מעסיקולוג7:00
נדחו טענות העובדת לפיהן לאחר חופשת הלידה היא הודרה מתפקידה ולא ניתנה לה עבודה שתצדיק את השארתה
"איננו שוללים את תחושותיה של העובדת כפי שהשתקפו מכתבי טענותיה וחקירתה, לפיהן נפגעה מעצם נוכחותה של מזכירה נוספת במשרד עם שובה מחופשת הלידה. אלא שכאמור, לא הוצגה בפנינו ראיה אובייקטיבית התומכת בקביעה כי עבודתה של העובדת אכן נפגעה בהיבט כלשהו" – כך נימק לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב את דחיית תביעתה של העובדת בסך 100 אלף שקל, וחייב אותה לשלם למעסיק הוצאות משפט בסך 7,000 שקל.
"העובדה שהעובדת לא שלפה במעמד השימוע את אותו 'קלף מנצח' שבאפשרותו היה לעצור את פיטוריה – מעלה תמיהה ותומכת במסקנה לפיה היא כלל לא הייתה מעוניינת להמשיך להיות מועסקת במשרד, אך חלף התפטרות מיוזמתה העדיפה ככל הנראה להיות מפוטרת", ציין בית הדין בהתייחסו לכך שבמהלך השימוע העובדת הסתירה מהמעסיק ומעורך דינה את היותה בהיריון השלישי מאז שהגיעה לעבוד במשרד.
"הרגישה כמו עציץ"
העובדת הועסקה כמזכירה במשרד עו"ד במשך כ-3.5 שנים, עד לפיטוריה. כשנה וחצי לאחר תחילת עבודתה יצאה לחופשת לידה במהלכה שוב הרתה. היא שבה מחופשת הלידה, עבדה במקביל למזכירה שהחליפה אותה, ויצאה לחופשת לידה נוספת כעבור 4 חודשים.
כחודשיים לאחר ששבה שוב מחופשת לידה, זומנה לשימוע לפני פיטורים נוכח תפקוד לקוי וצמצומים עתידיים בכוח אדם, ופוטרה 5 ימים לאחר עריכת השימוע.
העובדת טענה שפיטוריה נעשו שלא כדין תוך אפליה בשל היותה בהיריון ואם. לטענתה פוטרה לאחר שהמעסיק גילה במהלך חופשת הלידה שהמחליפה שלה עובדת טובה ממנה, ומאחר שעל פי החוק לא ניתן היה לפטר אותה מיד לאחר חופשת הלידה – היא הושבה לעבודה ל-60 הימים הנדרשים בחוק, אך הודרה מתפקידה, נותרה בחוסר מעש ו"הרגישה כמו עציץ" כלשונה.
נעדרת מוטיבציה
המעסיק טען להגנתו שלאחר שובה מחופשת הלידה הראשונה הייתה העובדת נעדרת מוטיבציה, חסרת סבלנות כלפי תפקידה, כלפי המשרד וכלפי הלקוחות, והייתה כעוסה, ממהרת לביתה ומנצלת כל דקה לשוחח בשיחות פרטיות. בנוסף החסירה שעות וימי עבודה רבים, תוך שהיא מנצלת את העובדה שהמעסיק התחשב בה בכל פעם שביקשה לצאת לצרכיה הפרטיים.
לטענתו העובדת פשוט מאסה במקום עבודתה, אך במקום להתפטר עשתה הכל במטרה להיות מפוטרת. עוד טען שהעובדת יכלה להישאר במקום העבודה אם בעת השימוע הייתה מספרת שהיא שוב בהיריון, אף בחרה להסתיר זאת.
לאחר בחינת הראיות והעדויות, הגיע בית הדין לעבודה למסקנה שפרט לתחושות סובייקטיביות, העובדת לא הוכיחה שהיא אכן נפגעה באופן שמהווה הפרה של החוק. זאת מאחר שהמחליפה של העובדת עבדה במקביל אליה כבר לאחר שובה מחופשת הלידה הראשונה, כלומר כשנה לפני פיטוריה, ואף הוכח שהשתיים ביצעו את אותם תפקידים במקביל.
שינוי קיצוני?
העובדת אמנם הועברה ממקומה הקבוע, עניין שעשוי בנסיבות מסוימות להיחשב לפגיעה בתנאי עבודתה ובהפרה של החוק, אולם לא הוכח שמדובר היה בשינוי קיצוני שמהווה פגיעה אסורה בתנאי עבודתה.
"קיבלנו את גרסת המעסיק שלעובדת ניתנה הזדמנות לשוב ולהשתלב בעבודה לאחר היעדרותה בעת חופשת הלידה השנייה", פסק בית הדין.
"העובדת לא הציגה בפנינו ראיות מספקות המצביעות על כך שלא הוחזרה לעבודה באותה מתכונת כפי שעבדה בתקופת ההיריון, לאחר שובה מחופשת הלידה הראשונה, שאף במהלכה עבדה במקביל למזכירה הנוספת. כפועל יוצא, אין לקבל את טענתה לפיה הודרה מתפקידה ולא ניתנה לה עבודה שתצדיק את השארתה במקום העבודה", הוסיף בית הדין ודחה כאמור את התביעה.
