ראשי»כתבות פופולריות»פסיקה מפתיעה: לעובד לא שוּלם מלוֹא שכרו – אז מדוע התפטרותו לא הוכרה כפיטורים?
פסיקה מפתיעה: לעובד לא שוּלם מלוֹא שכרו – אז מדוע התפטרותו לא הוכרה כפיטורים?
מעסיקולוג7:45
בעבר פסק בית הדין שהפרת זכות קוגנטית אינה מחייבת לתת למעסיק התראה מראש, אולם הפעם נפסק אחרת
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה השבוע את תביעתו של עובד שטען להתפטרות בדין מפוטר, מאחר שלא שולמו לו מלוא זכויותיו.
על אף שנפסק שאכן לא שולמו לעובד שעות עבודה נוספות, דמי הבראה, דמי חגים והפרשה מלאה לפנסיה – זכויות קוגנטיות להן זכאי מכוח החוק ולא ניתן להתנות עליהן אפילו בהסכמת העובד – נפסק בניגוד לפסיקות קודמות שהעובד היה מחויב לתת הזדמנות הולמת למעסיק לתקן את דרכיו.
נזכיר שלפני כשנה וחצי פסק בית הדין לעבודה בחיפה שעיכוב בהעברת המשכורת ושינוי תנאי ההעסקה ללא חתימה על הסכם עבודה חדש, כלומר הפרת זכויות קוגנטיות, ייחשבו למקרים בהם אין לצַפות מהעובד שימשיך לעבוד. במקרים אלה מדובר יהיה בהתפטרות בדין מפוטר, גם אם העובד לא העלה כל טענה בנושא במהלך עבודתו.
בסוף 2016 ביטל בית הדין הארצי לעבודה את הכרעת בית הדין האזורי, ופסק שכאשר מעסיק מפר זכויות עובד – הוא זכאי להתפטר בדין מפוטר גם אם לא העלה כל טענה במהלך עבודה. מדובר היה במקרה בו העובד הבליג במשך עשור על הפרת זכויותיו, והתפטרותו בכל זאת הוכרה כפיטורים.
התפטרות בדין מפוטר
עובד המבקש שהתפטרותו תיחשב לפיטורים מחמת הרעה מוחשית ביחס העבודה או מחמת נסיבות בהן אין לדרוש ממנו שימשיך בעבודה, נדרש להוכיח שלושה אלמנטים:
הוכחת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות בהן אין לדרוש ממנו שימשיך בעבודה.
קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו.
התראה סבירה למעסיק על כוונתו להתפטר ומתן הזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות במקרה בו הן ניתנות לתיקון.
בית הדין הארצי הבהיר בעבר [ע"ע 60018-12-14] שכאשר לא משולמת לעובד זכות קוגנטית, זכאי העובד להתפטר בדין מפוטר עקב כך בלבד. זאת, גם אם לא העלה כל טענה בעניין במהלך עבודתו בשל אי ידיעה או מכל סיבה אחרת, כגון חשש לאבד את מקום עבודתו.
בית הדין: "העובד עשה דין לעצמו"
חרף כל זאת, הפעם פסק בית הדין אחרת: העובד הודה שהתפטר מעבודתו, והעיד בבית הדין שעשה זאת משום שלא שילמו לו את מלוא שכרו: "… אני אמרתי להם שאם אתם משלמים לי מה שצריך – אני אשאר".
בית הדין דחה את תביעתו, וקבע שבמקרה כזה התנאי להתפטרות בדין פיטורים הוא שהעובד נתן בזמן אמת הזדמנות הולמת למעסיק לתקן את דרכיו.
נפסק שהיה על העובד להציג את "דרישותיו הדווקניות" מהמעסיק על מנת שתהיה למעסיק "הזדמנות ראויה לסלק את סיבת ההתפטרות הצפויה".
"לא שוכנענו כי אכן העובד דרש דרישות פרטניות דווקניות, ונתן למעסיק הזדמנות ראויה לתקן את הטעון תיקון", פסק בית הדין. "העובד עשה דין לעצמו, שעה שעזב את עבודתו תוך הבעת אי שביעות רצון כללית מרמת שכרו, ומבלי שהמתין זמן מה לאפשרות תיקון המעוות, או שהמעסיק יסביר לפחות יסביר את עמדתו. ממילא, אי אפשר לקבוע בנסיבות כאלו, כי מדובר ב'התפטרות בדין מפוטר', והתביעה ככל שהיא מתייחסת ל'פיצויי פיטורים – תידחה".
